ערר על סגירת תיק פלילי מגיש המתלונן, כשהמשטרה או התביעה החליטו שלא לחקור או שלא להעמיד לדין את מי שהתלונן עליו. הוא רשאי לערור על ההחלטה אם היא התקבלה משום שנסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה (סעיף 64(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982). הערר מוגש בתוך שישים ימים אחרי שנמסרה למתלונן ההודעה על ההחלטה (סעיף 65), באמצעות המשטרה או התובע. את הערר שומע בעל תפקיד בפרקליטות, ובמקרים מסוימים היועץ המשפטי לממשלה. המידע כללי ומבוסס על נוסח החוק.
שימו לב לתאריך: שישים ימים מהמסירה, ולא מיום ההחלטה, ולא מהיום שבו קיבלתם הסבר על הסיבה. בעל הסמכות להחליט בערר רשאי להאריך את המועד (סעיף 65), אבל אין לסמוך על זה.
על אילו החלטות אפשר להגיש ערר על סגירת תיק?
סעיף 64(א) מדבר על שני סוגי החלטות: החלטה שלא לחקור, והחלטה שלא להעמיד לדין. ובשני המקרים הערר אפשרי רק כשהסיבה היא אחת משלוש:
- נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין. זו עילה רחבה שאינה תלויה בכמות הראיות. בעבירה שאינה פשע, קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה רשאי להורות שלא לחקור מסיבה כזו (סעיף 59).
- לא נמצאו ראיות מספיקות.
- נקבע שאין אשמה.
הסעיף מדבר על “המתלונן”. מי שיכול להגיש ערר הוא מי שהגיש את התלונה.
איך תדעו שהתיק נסגר?
סעיף 63 קובע שהמתלונן יקבל הודעה בכתב. מה כתוב בה תלוי בסוג ההחלטה:
- החלטה שלא לחקור: ההודעה כוללת את עילת הסגירה (סעיף 63(א)(1)).
- החלטה שלא להעמיד לדין: ההודעה נמסרת בלי ציון העילה, ובה כתוב שהמתלונן רשאי לברר אותה בכל תחנת משטרה או באחת הדרכים שפורטו בהודעה (סעיף 63(א)(2)).
- בעבירת מין או אלימות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, ההודעה על החלטה שלא להעמיד לדין כוללת את עילת הסגירה (סעיף 63(ב)).
הנקודה הזאת היא המלכודת: כשההודעה אינה כוללת את העילה, הזמן כבר רץ. שישים הימים לפי סעיף 65 נספרים מהמסירה, ולא מהרגע שבו בררתם מה העילה. לכן מי שקיבל הודעה בלי עילה לא מחכה עם הבירור, אלא מברר מיד.
למה כדאי לברר את העילה לפני שכותבים ערר?
העילה קובעת על מה הערר יתמקד, ולפעמים גם לפני מי הוא יידון. לפי סעיף 62(א), תובע שהראיות מספיקות לדעתו לאישום מעמיד לדין, אלא אם סבר שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין. החלטה שלא להעמיד לדין מהסיבה הזאת טעונה אישור של בעל תפקיד בכיר, למשל פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו, בעבירות פשע או עוון שחומר החקירה בהן הועבר לפרקליט (סעיף 62(א)(1)).
מכאן שכשהעילה היא “נסיבות”, כבר יש מי שאישר את ההחלטה, וערר שמדבר רק על כך שיש ראיות כנראה לא יענה לה. צריך להסביר למה הנסיבות כן מתאימות להעמדה לדין. וכשהעילה היא חוסר ראיות, הערר מתמקד בראיות.
דוגמה: איך סופרים שישים יום
נניח שההודעה נמסרה לכם ב-10 במרץ. שישים ימים אחרי זה הם 9 במאי. אם הגעתם לתחנה לברר את העילה ב-30 במרץ, עדיין נותרו 40 יום להגיש. לכן כדאי לשמור את ההודעה ואת המעטפה שלה, ולרשום מתי בדיוק קיבלתם אותה. ושימו לב שהערר מוגש באמצעות המשטרה או התובע, לכן שולחים מוקדם ושומרים אישור שהוא התקבל.
לפני מי מגישים ערר על סגירת תיק?
סעיף 64(א) קובע שלוש מדרגות, לפי מי שקיבל את ההחלטה:
- החלטה של גוף חוקר או תובע שהוא שוטר תובע או תובע שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו: הערר מוגש לפרקליט מחוז, לפרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים, או לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א׳ לפרקליט המדינה שפרקליט המדינה הסמיכו לכך.
- החלטה של פרקליט מחוז או של פרקליט מפרקליטות המדינה שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה (למעט החלטה בערר לפי המדרגה הקודמת): הערר מוגש לפרקליט המדינה.
- החלטה של פרקליט המדינה או משנהו שלא להעמיד לדין, וגם החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה שלא להעמיד לדין בגלל שהנסיבות בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין (למעט החלטה בערר לפי המדרגה הראשונה), ולמעט החלטה בערר לפי המדרגה השנייה: הערר מוגש ליועץ המשפטי לממשלה.
החוק מאפשר לאצול סמכויות, ולכן את זהות מי שמחליט בפועל בודקים בתיק עצמו (סעיף 64(ב)). מה שחשוב בפועל: הערר מוגש באמצעות המשטרה או התובע, ולא ישירות לפרקליטות.
מה עושים בשבוע הראשון אחרי ההודעה?
- רושמים את התאריך המדויק שבו קיבלתם את ההודעה, ושומרים אותה.
- אם ההחלטה היא שלא להעמיד לדין ולא צוינה עילה, מבררים אותה בתחנת משטרה או באחת הדרכים שפורטו בהודעה.
- אוספים את מה שיש בידכם: הודעות, מסמכים רפואיים, שמות של עדים.
- מגישים הרבה לפני היום האחרון, ושומרים אישור שהערר התקבל.
מה כדאי לכתוב בערר?
בסעיפים שקראנו אין הגדרה של טופס או של אורך לערר, ולכן מה שנכתב כאן הוא עצה מעשית. ערר מנומק עוסק בסיבה שנמסרה. אם הסיבה היא חוסר ראיות, כתבו אילו ראיות לדעתכם קיימות ולא נאספו: עדים שלא נחקרו, הודעות, תיעוד רפואי, הקלטות, מצלמות. אם הסיבה היא נסיבות העניין, כתבו מה המשמעות עבורכם ולמה לדעתכם יש עניין בהעמדה לדין. צרפו מסמכים שיש בידכם. כתבו לפי סדר, עם תאריכים.
- העתק ההודעה על סגירת התיק, ומספר התיק.
- רשימה בכתב של עדים וראיות שלדעתכם לא נבדקו.
- מסמכים רפואיים, הודעות ותמונות שיש בידכם.
- מה לדעתכם קרה בחקירה, ומה הנימוק לכך שההחלטה שגויה.
מתי מקבלים תשובה?
סעיף 65א קובע שבעל הסמכות מחליט בערר ומוסר את ההחלטה למתלונן. בעבירת מין או אלימות מסוג פשע, ההחלטה תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, אלא אם כן בעל הסמכות החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למסור אותה במועד מאוחר יותר. בסעיף הזה אין מועד כזה לגבי עבירות אחרות.
ומה קורה מהצד השני: לפי סעיף 65ב, בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד בעקבות ערר בעבירה מסוג פשע או עוון, החשוד יקבל הודעה על הערר ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, אלא אם נקבע שיש מניעה לכך.
מה עם בקשה שלכם לא לחקור?
בעבירות מין או אלימות מסוימות של בן זוג, שמנויות בחוק, יש הוראה מיוחדת. לפי סעיפים 59א ו-62א, בקשת המתלונן שלא לחקור או שלא להעמיד לדין את בן זוגו אינה, כשלעצמה, הסיבה היחידה להחלטה שהנסיבות אינן מתאימות לחקירה או להעמדה לדין. ואם הבקשה היא אחת מכמה סיבות להחלטה, קצין משטרה או תובע רשאים, בטרם יחליטו, להפנות את המתלונן, את בן זוגו או את שניהם, בהסכמת כל אחד מהם, למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה.
קיבלתם הודעה שהתיק נסגר ורוצים לדעת אם יש מה לערור ולמי? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונבדוק יחד את ההודעה, את המועד ואת הצעד הבא.