לפי סעיף 122(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995, מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הוועדה הרפואית לעררים.
אם אתם מחפשים עורכת דין ביטוח לאומי בתל אביב, הדף הזה נותן את התמונה הכללית. הוא מסביר מה המוסד לביטוח לאומי משלם למי שנפגע, חולה או נכה, איך מגישים תביעה ומה קורה בוועדה רפואית. הוא גם מסביר מה אפשר לעשות כשהאחוזים שנקבעו נמוכים מהצפוי או שהתביעה נדחתה. המידע כללי, מבוסס על הדפים הרשמיים של הביטוח הלאומי (נבדקו ב-4.10.2026), ואינו תחליף לנוסח החוק או לייעוץ לגבי המקרה שלכם. ביטוח לאומי הוא אחד מתחומי העיסוק של עו״ד אורית ברגר יצחק, שמשרדה בתל אביב, ובסוף הדף כתוב מתי כדאי לפנות אליה.
מה משלם הביטוח הלאומי למי שנפגע או חולה?
בין הגמלאות הנפוצות בתחום: קצבת נכות כללית, דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה. לכל אחת תנאים משלה, ובנכות כללית ובנכות מעבודה גם מועד ערר שונה.
קצבת נכות כללית משולמת, לפי אתר הביטוח הלאומי, “למי שלא יכול לעבוד, או שיכולתו לעבוד פחתה בגלל מצבו הבריאותי”. היא ניתנת בגלל ליקוי גופני, שכלי או נפשי שנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה. את התנאים המלאים אפשר לקרוא בדף “נכות כללית”.
דמי פגיעה הם תשלום למי שנפגע בעבודה ואינו מסוגל לעבוד בגללה, לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת, לפי אישור רפואי. הם משולמים לכל היותר עבור 13 שבועות (91 ימים). אם נשארה נכות אחרי הפגיעה, ייתכן שתהיה זכאות לגמלת נכות מעבודה, קצבה או מענק, אחרי שוועדה רפואית קובעת את דרגת הנכות. על כך בדף “תאונת עבודה”.
בנכות כללית ובנכות מעבודה, אחוזי הנכות נקבעים בוועדה רפואית, ועל כך בדף “ועדה רפואית”. אם ההחלטה לא נראית לכם נכונה, אפשר לערער, ועל כך בדף “ערר על ועדה רפואית”.
מי זכאי לקצבת נכות כללית?
מי שנקבעו לו גם נכות רפואית וגם דרגת אי-כושר שמספיקות לקצבה, ועומד בתנאי הגיל וההכנסה. לפי הביטוח הלאומי התנאים הם ארבעה. הראשון: תושב ישראל (או תושב ארעי עם אשרת שהייה מתאימה) שמלאו לו 18 ועדיין לא הגיע לגיל פרישה. השני: הכנסה מעבודה שנמוכה מסכום שהמוסד מפרסם ומעדכן, במשך 90 ימים רצופים בתוך 15 החודשים שקדמו לתביעה. השלישי: נכות רפואית של 60% לפחות, או של 40% לפחות כשיש כמה ליקויים ועל אחד מהם נקבעו 25% לפחות. הרביעי: דרגת אי-כושר של 60%, 65%, 74% או 100%.
נכות רפואית ודרגת אי-כושר הן שתי בדיקות נפרדות. רופא בוועדה קובע את אחוזי הנכות לפי רשימת המבחנים שבתקנות. את דרגת אי-הכושר קובע פקיד התביעות (הגורם בביטוח הלאומי שמחליט בתביעה). הוא בוחן עד כמה הליקוי משפיע על היכולת לעבוד ולהשתכר, ובין השאר על היכולת לחזור לעבודה או לעבוד בעבודה אחרת. אי-כושר של פחות מ-50% לא מזכה בקצבה.
כשיש כמה ליקויים, האחוזים לא מחוברים. הביטוח הלאומי מביא דוגמה: 20% בגב ו-10% ברגל מחושבים כ-28%, כי ה-10% נלקחים מתוך מה שנשאר אחרי ה-20%. יש גם ליקויים שנקבעים בתקנות כ“מנופים”, כלומר הם נרשמים אבל לא נכנסים לחישוב הנכות הכללית.
איך מגישים תביעה לביטוח הלאומי?
ממלאים טופס תביעה ומצרפים מסמכים רפואיים. את התביעה אפשר לשלוח באתר הביטוח הלאומי, דרך נציג שירות בטלפון, או בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף לפי מקום המגורים. תביעה לקצבת נכות כללית אפשר להגיש מגיל 18 ועד 12 חודשים אחרי גיל הפרישה.
בתביעה לנכות כללית מצרפים סיכומי מחלה או מסמכים רפואיים אחרים שמפרטים את המחלות, הטיפולים והתרופות. עובד שכיר מצרף גם 15 תלושי שכר אחרונים או אישור מעסיק על תקופת ההעסקה והשכר. כדאי לצרף את החומר הרפואי כבר בהגשה, כי לפי הביטוח הלאומי הרופא בוועדה עובר על המסמכים שנמצאים בתיק לפני שהוא פוגש אתכם.
בתביעה לדמי פגיעה, לפי הביטוח הלאומי, מגישים לסניף בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, בצירוף “תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה”. הגשה באיחור עלולה לפגוע בזכאות. בתביעה לנכות כללית אפשר גם להיעזר במרכזי “יד מכוונת” של הביטוח הלאומי, שמסייעים בהגשה ובהכנה לוועדה הרפואית. כדאי לשמור עותק של כל מה שהוגש ולרשום את התאריך.
מה קורה בוועדה רפואית, ואיך מתכוננים?
הוועדה הרפואית מורכבת, לפי הביטוח הלאומי, מרופא אחד בתחום רפואי מסוים ומזכיר ישיבה. אם יש כמה מחלות, ייתכן שתיבדקו אצל כמה רופאים. הרופא עובר על המסמכים שבתיק ושומע את התלונות, ובודק לפי הצורך. אחרי שיצאתם מהחדר הוא מכתיב את ממצאיו וקובע אחוזי נכות לפי ספר המבחנים שבתקנות. הבדיקה נועדה לקבוע אחוזי נכות ולא לטיפול רפואי.
כמה דברים שהביטוח הלאומי מציין ושכדאי להכין. תעודה מזהה עם תמונה, כי בלעדיה אי אפשר להיכנס לוועדה. פירוט של כל התלונות שלכם נכון להיום, ולא מחלות מהעבר, כולל קשיים בעבודה או בפעולות יום-יום. מסמך כתוב שמפרט את התלונות ואת הקשיים, שאפשר להכין מראש ולמסור לרופא או למזכיר, והוא יצורף לדוח הוועדה. מסמכים רפואיים שאינם בתיק, ועותק של מה שמשאירים בידי הוועדה.
אם הוועדה מבקשת בדיקות או מסמכים נוספים, היא לא תקבע עדיין אחוזים, ותמתין לחומר. עוד כתוב באותו דף: “זכותך להיות מיוצג על ידי עורך דין”. הפירוט המלא בדף “ועדה רפואית”.
מה עושים אם אחוזי הנכות נמוכים או שהתביעה נדחתה?
אפשר לערער, אבל המועדים קצרים. לפי הביטוח הלאומי, מי שנקבעו לו פחות מ-80% נכות רפואית, או דרגת אי-כושר שאינה עולה על 74%, רשאי לערער לוועדה רפואית לעררים (ועדה שנייה, שבוחנת מחדש את החלטת הוועדה הראשונה). הערר מוגש בכתב, בצירוף נימוקים, לסניף שבאזור המגורים, בתוך 60 ימים מקבלת ההודעה על האחוזים.
הוועדה לעררים רשאית לאשר את ההחלטה, להגדיל את האחוזים או להפחית אותם. אם היא שוקלת להפחית, היא מעדכנת על כך, ובמקרים מסוימים אפשר לבטל את הערר. החלטתה סופית, ואפשר לערער עליה לבית הדין האזורי לעבודה בשאלות חוק בלבד (כלומר טענה משפטית ולא מחלוקת רפואית), בתוך 60 ימים מקבלת ההודעה. על החלטות אחרות של פקיד התביעות, למשל לגבי תקופות עבודה, גיל, השכלה או הכנסות, אפשר לערער לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 12 חודשים.
אם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, אפשר לפנות לוועדת התביעות של הביטוח הלאומי או לבית הדין לעבודה. מי שתביעתו נדחתה כי נקבעו לו אחוזי נכות נמוכים, או דרגת אי-כושר נמוכה, יכול לבקש בדיקה מחדש כשחלפו שישה חודשים מהקביעה האחרונה. גם בבקשה כזאת רשאי הביטוח הלאומי להפחית את האחוזים. אם התביעה נדחתה מסיבה אחרת, למשל הכנסות גבוהות שהצטמצמו, לפי הביטוח הלאומי אפשר להגיש תביעה חוזרת בלי להמתין. כדאי לרשום את תאריך קבלת ההודעה, כי ממנו נספרים הימים. הנושא מפורט בדף “ערר על ועדה רפואית”.
מה מגיע למי שנפגע בתאונת עבודה?
מי שנפגע בתאונת עבודה או חלה במחלת מקצוע עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה ולגמלת נכות מעבודה. לפי הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא “תאונה תוך כדי ועקב עבודה, לרבות בדרך אליה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק”. מחלת מקצוע היא מחלה מתוך רשימה שנקבעה בתקנות, שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו.
גמלת הנכות מעבודה נקבעת אחרי שתביעה לדמי פגיעה אושרה ונותרה נכות. ועדה רפואית קובעת את הדרגה. לפי הביטוח הלאומי, מי שנקבעה לו נכות זמנית בגובה 9% עד 100% מקבל קצבה חודשית. מי שנקבעה לו נכות לצמיתות בגובה 9% עד 19.99% מקבל מענק חד-פעמי, ומי שנקבעה לו נכות לצמיתות בגובה 20% עד 100% מקבל קצבה חודשית. נכות לצמיתות הנמוכה מ-9% לא מזכה בקצבה. גם מי שחזר לעבודה או לא נעדר ממנה יכול להגיש תביעה, בתוך 12 חודשים מהפגיעה.
ערר על החלטת הוועדה הרפואית בנכות מעבודה מוגש בכתב, בצירוף נימוקים, בתוך 30 יום מקבלת ההודעה. אם הערר הוגש במועד בלי נימוקים, לפי הביטוח הלאומי המועד להגשת הנימוקים מוארך ב-30 יום. הוועדה לעררים כוללת שלושה רופאים שאינם עובדי הביטוח הלאומי. ערעור על החלטתה, בשאלה משפטית בלבד, מוגש לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 60 יום. כדאי לשים לב להבדל: לפי אתר הביטוח הלאומי (נבדק ב-4.10.2026), בנכות כללית מועד הערר הוא 60 ימים, ובנכות מעבודה 30 יום. מועדים יכולים להשתנות, ולכן כדאי לוודא אותם בהודעה שקיבלתם או מול הביטוח הלאומי. כל הפרטים בדף “תאונת עבודה”.
גם תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה יכולה להיחשב תאונת עבודה, בתנאים מסוימים, לפי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי מבקש שמי שתבע פיצויים גם מצד שלישי, למשל מחברת ביטוח, יודיע על כך למחלקת נפגעי עבודה בסניף. הפירוט בדף “תאונת עבודה”.
מתי כדאי לפנות לעורכת דין ביטוח לאומי?
כדאי לפנות לפני שמגישים, לפני הוועדה, ובכל מקרה לפני שנגמר מועד הערר. במצבים האלה שיחה עם עורכת דין יכולה לעזור: התביעה נדחתה; אחוזי הנכות נמוכים ממה שנראה מתאים למצב הרפואי; אתם לא בטוחים איזה מסלול מתאים לכם; יש מחלוקת אם הפגיעה היא תאונת עבודה; או שהוזמנתם לוועדה והמועד קרוב.
עורכת דין יכולה לעבור על החומר הרפואי ועל ההחלטות, לבדוק אילו מסמכים חסרים, להכין אתכם לוועדה, להגיע איתכם אליה ולנסח ערר או ערעור. אי אפשר להבטיח תוצאה, וכל מקרה נבחן לגופו. לשיחה כדאי להביא את ההודעה על האחוזים ואת תאריך קבלתה, סיכומי מחלה ותלושי שכר.
קיבלתם החלטה מהביטוח הלאומי, זימון לוועדה רפואית או שתביעתכם נדחתה? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857 ולבדוק יחד את ההחלטה, המסמכים והמועדים.
איך העבודה איתנו נראית
- שיחת ייעוץ ראשונית. מספרים מה קרה, ובודקים יחד את ההחלטה, המסמכים והמועדים.
- עוברים על החומר. החומר הרפואי וההחלטות של הביטוח הלאומי, ובודקים אילו מסמכים חסרים.
- הכנה לוועדה. מכינים אתכם לוועדה הרפואית, ואפשר להגיע איתכם אליה.
- ערר או ערעור. אם ההחלטה לא נראית נכונה, מנסחים ערר או ערעור. המועדים קצרים, ולכן כדאי לפנות מוקדם.
מה להכין לפני הפגישה
- ההחלטה או ההודעה מהביטוח הלאומי, ותאריך קבלתה.
- זימון לוועדה רפואית, אם קיבלתם.
- סיכומי מחלה ומסמכים רפואיים.
- בתאונת עבודה: תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, או דוח מיון.
- תלושי שכר.
למה לפנות לעו״ד אורית ברגר יצחק
עו״ד אורית ברגר יצחק מלווה את מי שפונים אליה בגישה אישית, מקצועית וצמודה, משלב הבירור הראשוני ועד סיום ההליך, ויש לה יותר מ-25 שנות ניסיון בעריכת דין. משרדנו דוגל בגישת ה״דלת הפתוחה״: ייעוץ מקצועי, אמין ובשקיפות מלאה מול הלקוח. המשרד נמצא בבית הדר דפנה, שאול המלך 39, תל אביב.