צו למניעת הטרדה מאיימת הוא צו של בית משפט שאוסר על אדם להטריד אחר, לאיים עליו, לארוב לו, ליצור איתו קשר ועוד. אם בית המשפט נוכח שאדם נקט הטרדה מאיימת, הוא רשאי להורות לו בצו להימנע מהמעשים האלה (סעיף 4(א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001). את הבקשה רשאי להגיש הנפגע או אדם מטעמו, וגם היועץ המשפטי לממשלה, תובע משטרתי או עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (סעיף 4(ד)). אם יש חשש להגנה מיידית, בית המשפט רשאי לתת את הצו גם במעמד צד אחד (סעיף 7(א)). הצו בתוקף עד שישה חודשים, ואפשר להאריך אותו (סעיף 6). המידע כללי, ומבוסס על נוסח החוק.
מה נחשב הטרדה מאיימת?
לפי סעיף 2(א), הטרדה מאיימת היא הטרדה של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא, או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות שנותנות בסיס סביר להניח שהמטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם, או שהוא עלול לפגוע בגופו.
שימו לב לתנאי: לא מספיק שהיה מעשה מטריד. הנסיבות צריכות לתת בסיס סביר להניח שזה עלול לחזור או להסלים. סעיף 2(ב) מונה דוגמאות, בין השאר:
- בילוש, מארב או התחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או פגיעה אחרת בפרטיותו.
- איומים בפגיעה בו, או איום של אדם על עצמו.
- יצירת קשר איתו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.
- פגיעה ברכושו, בשמו הטוב או בחופש התנועה שלו.
החוק מוסיף שאין הבדל אם המעשים נעשו כלפי האדם עצמו או כלפי אדם אחר הקרוב לו, במפורש או במשתמע, במישרין או בעקיפין (סעיף 2(ג)). כלומר גם הטרדה או איום שמופנים לבן משפחה או לאדם קרוב אחר נחשבים.
מי יכול לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת, ולמי מגישים?
סעיף 4(ד) מונה ארבעה גורמים: הנפגע או אדם מטעמו, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי, ועובד סוציאלי שהתמנה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה). בעניין הזה החוק אינו מזכיר תלונה במשטרה כתנאי להגשת בקשה.
“בית משפט” לפי החוק הוא בית משפט שלום. כשהנפגע הוא בן משפחה של הפוגע, גם בית משפט או בית דין שמוסמכים לדון לפי חוק למניעת אלימות במשפחה. כשהפוגע או הנפגע קטין שבית משפט לנוער דן בעניינו, גם בית משפט לנוער (סעיף 3).
אם מדובר בבן משפחה, יש מסלול נוסף: לפי סעיף 2(ח1) בחוק למניעת אלימות במשפחה, בית משפט הדן בבקשה לצו הגנה רשאי לתת גם צו מניעת הטרדה מאיימת בעניין בן המשפחה. על צו ההגנה כתבנו בדף “צו הגנה”.
מה הצו יכול לאסור?
סעיף 5(א) מפרט מה הצו אוסר על הפוגע, כולו או חלקו, ובתנאים שבית המשפט יקבע:
- להטריד את הנפגע בכל דרך ובכל מקום.
- לאיים עליו.
- לבלוש אחריו, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או לפגוע בפרטיותו.
- ליצור איתו כל קשר, בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.
- להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו, ממקום לימודיו או ממקום אחר שהוא נוהג להימצא בו בקביעות.
- לשאת או להחזיק נשק.
החוק מבחין בין פסקאות 1 עד 4 לבין 5 ו-6. את ארבע הראשונות בית המשפט רשאי להורות כשנוכח שנקטו הטרדה מאיימת. את החמישית והשישית, האיסור להתקרב ולהחזיק נשק, הוא רשאי להוסיף כשההטרדה נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות החיים של אדם אחר, או להמשך פגיעה כזו (סעיף 4(א)). וכשהפוגע מהווה סכנה גופנית ממשית או עלול לבצע עבירת מין, או שסמוך לפני הבקשה פגע בגוף, ביצע עבירת מין או כלא אדם שלא כדין, אפשר להורות על כל ששת האיסורים (סעיף 4(ב)).
הצו יכול לכלול גם דרישה לערובה לקיומו ולהתנהגות טובה, ואת כל הוראה אחרת שנדרשת, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו וביטחונו של הנפגע (סעיף 5(ד)).
צו במעמד צד אחד: מה זה אומר?
בית משפט רשאי לתת צו במעמד צד אחד, כלומר בלי שהפוגע נוכח בדיון, אם הוא סבור שזה דרוש להגנה מיידית על שלומו של הנפגע, או כשהפוגע הוזמן כדין ולא התייצב (סעיף 7(א)). הצו הזה אינו סופי. הדיון בנוכחות שני הצדדים יתקיים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו (סעיף 7(ב)), ובדיון בית המשפט רשאי להאריך את הצו, לבטל אותו או לשנות אותו, גם אם הפוגע לא הגיע (סעיף 7(ג)).
דוגמה: נניח שצו ניתן במעמד צד אחד ב-1 במרץ. הדיון בנוכחות שני הצדדים צריך להתקיים לכל המאוחר ב-8 במרץ.
מצד שני, בית המשפט אינו דוחה בקשה בלי שנתן למבקש או לבא כוחו הזדמנות להשמיע טענות בעל פה, אלא בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו (סעיף 7(ה)). לכן כדאי להגיע לדיון מוכנים.
כמה זמן צו למניעת הטרדה מאיימת בתוקף?
לפי סעיף 6, תוקפו של הצו לא יעלה על שישה חודשים. בית המשפט רשאי להאריך אותו, ולחזור ולהאריך, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה. מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטה, אפשר להאריך לתקופה כוללת של עד שנתיים.
דוגמה: נניח שצו ניתן ב-1 בינואר. בלי הארכה הוא תקף עד 1 ביולי. עם הארכות רגילות הוא יכול להגיע עד 1 בינואר של השנה הבאה. רק במקרה של נימוקים מיוחדים שנכתבו בהחלטה, עד שנתיים. לכן, כשמתקרב תום התוקף ויש עדיין חשש, צריך לבקש הארכה לפני שהצו פג.
מה קורה אם הצו מופר?
אם הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו, שוטר רשאי לעצור את המפר (סעיף 8(א)). וכן, לא תהיה זו הגנה טובה למי שהפר צו שהנפגע או אדם קרוב לו לא עמדו על קיומו או על הפעלת הוראות החוק בשל הפרתו (סעיף 8(ב)). כלומר מי שהפר צו לא יכול לטעון להגנתו שהנפגע לא עמד על קיומו.
גם החוק הפלילי עוסק בהפרה: סעיף 287 לחוק העונשין קובע מאסר שנתיים להפרת הוראה שניתנה כשורה מבית משפט, ומאסר ארבע שנים להפרת הוראה מצו שניתן להגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר. אילו הוראות בצו נכללות בסעיף 287(ב), ומה העונש בפועל, נבדק בכל מקרה לגופו.
טעויות נפוצות
- לחשוב שצריך אלימות פיזית. הטרדה מאיימת יכולה להיות גם קשר חוזר, מעקב או איומים, כל עוד יש בסיס סביר להניח שזה עלול לחזור (סעיף 2).
- לבקש “צו” בלי לפרט מה לאסור. סעיף 5 מפרט ששה סוגי איסורים. כדאי לחשוב מראש איזה מהם נחוץ: מרחק מהבית, מהעבודה, מהרכב, קשר בהודעות.
- בקשה קנטרנית. אם בית המשפט דוחה בקשה וקובע שהיא קנטרנית, הוא רשאי להטיל על המבקש הוצאות ופיצוי נאות למי שנפגע מהגשתה (סעיף 9). הסעיף מדבר על בקשה שנקבע שהיא קנטרנית, לא על כל בקשה שנדחתה.
- לחכות עד שהמצב יחמיר. כבר הטרדה או איומים, בנסיבות שיש בהן בסיס סביר לחשוש מהמשך, מספיקים להגדרה בסעיף 2.
מה כדאי להכין לפני הבקשה?
- רשימה של האירועים לפי סדר, עם תאריכים ומקומות.
- הודעות, מיילים, צילומי מסך, יומן שיחות והקלטות.
- תלונות שהוגשו במשטרה, ומספר התיק אם יש.
- שמות של מי שראה או שמע.
- כתובות של המקומות שהמטריד מגיע אליהם: הבית, העבודה, מקום הלימודים, כדי שיהיה אפשר לפרט מרחק.
- אם המטריד מחזיק נשק, כל מידע על כך.
מוטרדים או מאוימים ורוצים להבין אם צו מתאים? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונעבור יחד על האירועים ועל הצעד הבא.