תביעה על הטרדה מינית היא תביעה אזרחית לפיצוי. הטרדה מינית היא עוולה אזרחית, ולכן אפשר להגיש עליה תביעה (סעיף 6(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח-1998). בית המשפט רשאי לפסוק בשלה פיצוי שלא יעלה על 120,000 ש״ח, “ללא הוכחת נזק” (סעיף 6(ב)). הסכום מתעדכן בכל 1 בינואר לפי עליית המדד, ובהטרדה שבוצעה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור התקרה כפולה. את התביעה צריך להגיש בתוך התקופה שקבועה בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, שבע שנים בתביעה שאינה במקרקעין (סעיף 6(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית). בסעיפים האלה אין תנאי של תלונה במשטרה או של הרשעה בפלילי. המידע כללי, ומבוסס על נוסח החוק.
שני דברים לפני שממשיכים. הפיצוי הוא תקרה, ולא סכום שמגיע אוטומטית: בית המשפט רשאי לפסוק פחות, ואי אפשר להבטיח תוצאה. ו“ללא הוכחת נזק” פירושו שאין צורך להוכיח כמה נזק נגרם. עדיין צריך להוכיח שההטרדה אירעה.
מה נחשב הטרדה מינית?
סעיף 3(א) לחוק מונה את המעשים. בקיצור:
- סחיטה באיומים, כשהמעשה שהאדם נדרש לעשות הוא בעל אופי מיני.
- מעשים מגונים.
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, לאדם שהראה למטריד שאינו מעוניין בהן.
- התייחסויות חוזרות למיניותו של אדם, כשהראה שאינו מעוניין בהן.
- התייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו או למיניותו, כולל נטייתו המינית.
- פרסום תצלום, סרט או הקלטה שמתמקדים במיניותו של אדם, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות, ובלי הסכמתו. לחוק יש לצד זה הגנות למפרסם, למשל פרסום בתום לב, למטרה כשרה, או כזה שיש בו עניין ציבורי.
יש גם הצעות והתייחסויות לאדם שנמצא ביחסי תלות או מרות מול המטריד, למשל קטין או חסר ישע, מטופל, עובד, סטודנט, או אדם שפונה לעובד ציבור, כשהמטריד ניצל יחסי מרות או תלות. במצבים האלה החוק מוותר על הדרישה שהמוטרד “הראה” שהוא לא מעוניין (סעיף 3(א)(6)).
התנכלות היא פגיעה מכל סוג שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה מינית (סעיף 3(ב)). גם היא עוולה אזרחית. על פיטורים שבאו אחרי תלונה אפשר לקרוא גם בדף “פיטורים שלא כדין”.
כמה פיצוי אפשר לקבל בלי להוכיח נזק?
לפי סעיף 6(ב), עד 120,000 ש״ח, וכפל הסכום כשההטרדה בוצעה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור. הסכום מתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה, לפי עליית המדד לעומת המדד הבסיסי, שהוא מדד אוגוסט 2013, והסכום המעודכן מתפרסם ברשומות.
דוגמה לחישוב, לשם הבנה בלבד: נניח שהמדד עלה ב-20% מאז אוגוסט 2013. אז התקרה המעודכנת היא 120,000 כפול 1.2, כלומר 144,000 ש״ח. זה לא הסכום בפועל. כדי לדעת מהי התקרה בשנה שבה מגישים, בודקים את ההודעה האחרונה ברשומות.
נגד מי אפשר להגיש תביעה על הטרדה מינית?
בראש ובראשונה נגד המטריד. כשההטרדה הייתה בעבודה, יש גם כתובת נוספת: המעסיק. סעיף 7(א) מחייב מעסיק לנקוט אמצעים סבירים למנוע הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה, לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה ולבירורה, ולטפל ביעילות במקרה שידע עליו. מעסיק של יותר מ-25 עובדים חייב גם לקבוע תקנון ולפרסם אותו בין עובדיו (סעיף 7(ב)). מעסיק שלא מילא את החובות האלה אחראי לעוולה האזרחית שעשה עובדו, או ממונה מטעמו, במסגרת יחסי העבודה (סעיף 7(ג)).
ולעניין הליך: בתביעה על הטרדה במסגרת יחסי עבודה, לבית הדין לעבודה יש סמכות ייחודית (סעיף 10(א)). בתביעה של עובד על פגיעה שבאה בעקבות הטרדה מינית, נטל ההוכחה עובר למעסיק בתנאים שבחוק, כולל שלא עברו שלוש שנים מיום שנוצרה העילה (סעיף 6א). ובחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה נקבע שבפגיעה שמקורה בהצעות או בהתייחסויות חוזרות לפי סעיף 3(א)(3) ו-(4), די בהצעה או בהתייחסות אחת (סעיף 7(א)(1)).
בתוך כמה זמן צריך להגיש תביעה על הטרדה מינית?
סעיף 6(ג) קובע שבית המשפט או בית הדין לעבודה לא יזדקקו לתביעה שהוגשה אחרי שחלפה התקופה שבסעיף 5 לחוק ההתיישנות, מהיום שבו נוצרה העילה. התקופה בתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות), והיא מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה (סעיף 6). הסעיף אומר גם שהוראות סעיפים 18א ו-18ב לחוק ההתיישנות, שנוגעות לתביעות בשל תקיפה מינית או התעללות בקטין ולתביעה נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות מסוימות, לא חלות על תביעה לפי סעיף 6.
דוגמה: נניח שהמעשה אירע ב-1 במרץ 2024. אם אין נסיבות שמשנות את הספירה, שבע שנים מסתיימות ב-1 במרץ 2031.
נסיבות שיכולות לשנות את הספירה, לפי חוק ההתיישנות:
- קטינות: הזמן שבו התובע טרם מלאו לו 18 לא נספר (סעיף 10). מי שהוטרד בגיל 16 לא סופר את השנתיים עד גיל 18, ולכן שבע השנים מתחילות בגיל 18 ומסתיימות בגיל 25.
- עובדות שנעלמו: אם העובדות שמהוות את העילה נעלמו מהתובע מסיבות שלא היו תלויות בו, ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, הספירה מתחילה ביום שנודעו לו (סעיף 8).
- הפחדה או ניצול: הספירה מושעית כל עוד התובע נמנע מלהגיש תביעה בגלל שהנתבע, או מי מטעמו, הטעה אותו ביודעין, הפעיל נגדו כוח, איים עליו או ניצל את מצוקתו (סעיף 7).
בחוק ההתיישנות הכלל הוא שהנתבע צריך לטעון התיישנות בהזדמנות הראשונה (סעיפים 2 ו-3), אבל סעיף 6(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית מנוסח אחרת: “לא יזדקק בית המשפט או בית הדין לעבודה” לתביעה שהוגשה אחרי התקופה, בלי לדרוש שהנתבע יטען זאת. לכן אין מה לסמוך על כך שהנתבע לא יטען. מי שחושב שעבר זמן, כדאי שיבדוק את המועד מוקדם ככל האפשר.
תביעה אזרחית והליך פלילי: אפשר גם וגם
הטרדה מינית היא גם עבירה. סעיף 5 לחוק קובע, למשל, מאסר שנתיים למטריד מינית לפי סעיף 3(א)(3), (4), (5) ו-(6), ושלוש שנים להתנכלות. אבל התביעה האזרחית היא הליך נפרד שמבוסס על סעיף 6, ואינה תלויה בכך שהוגשה תלונה או נפתח הליך פלילי. הדף “זכויות נפגעי עבירה” מסביר מה הזכויות שלכם אם הוגשה תלונה. בחוק יש גם הגנה על זהות המתלונן: סעיף 5(ה) מחיל על פרסום שם של מי שנפגע בעבירה לפי הסעיף את הוראות סעיף 352 לחוק העונשין.
טעויות נפוצות
- לחכות לסוף ההליך הפלילי. סעיף 6(ג) קובע במפורש שסעיפים 18א ו-18ב לחוק ההתיישנות לא חלים על התביעה, ולכן אי אפשר להניח שהליך פלילי מאריך את המועד.
- לחשוב ש“ללא הוכחת נזק” אומר ללא הוכחה בכלל. צריך להוכיח שההטרדה קרתה. מה שאין צורך להוכיח הוא גובה הנזק.
- למחוק הודעות או שיחות “כדי לא לחשוב על זה”. ההודעות הן לעיתים הראיה המרכזית. אפשר לשמור אותן אצל אדם קרוב, או בגיבוי, ולא לקרוא אותן שוב.
- לא לדווח בעבודה. מעסיק שיודע על מקרה חייב לטפל בו (סעיף 7(א)(2)). תלונה בכתב מתעדת מתי הוא נודע לו.
מה כדאי להכין לפני פנייה לעורכת דין?
- הודעות, מיילים, צילומי מסך והקלטות, עם תאריכים.
- רשימה בכתב של האירועים, לפי סדר: מתי, איפה, מה נאמר ומה נעשה. אם כתבתם אותה סמוך לאירוע, שמרו את התאריך.
- שמות של מי שראה, שמע, או שסיפרתם לו בזמן אמת.
- תלונה שהגשתם לממונה, למשאבי אנוש או לגורם אחר, ותשובה שקיבלתם.
- אם הייתם בטיפול רפואי או נפשי בעקבות האירועים, אישורים מתאימים.
- התאריך המדויק של האירוע הראשון והאחרון. הוא נחוץ כדי לחשב את המועד האחרון להגשה.
הטרדה מינית היא עניין שקשה לדבר עליו, והמועדים בחוק לא מחכים. שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונבדוק יחד מה קרה, באיזה מסלול אפשר לפעול ומה המועד האחרון.