ייפוי כוח רגיל נותן לאדם סמכות לפעול בשמכם, אבל לפי סעיף 14(א) לחוק השליחות, התשכ״ה-1965, השליחות מסתיימת, בין היתר, “במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או בפשיטת רגלו”. ייפוי כוח מתמשך נועד להמשיך לעמוד גם כשהממנה כבר לא מבין בענייניו: סעיף 32כו לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962, קובע ש“שליחות לפי ייפוי כוח מתמשך לא תסתיים רק משום שהממנה חדל להיות בעל כשירות”. לכן ייפוי כוח רגיל מתאים לעניין מוגדר וקצר, וייפוי כוח מתמשך מתאים להיערכות לשנים הבאות. המידע כללי.
מהו ייפוי כוח רגיל?
בחוק הוא נקרא שליחות. סעיף 1(א): “שליחות היא יפוי כוחו של שלוח לעשות בשמו או במקומו של שולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי”. אפשר להקנות אותה בהרשאה בכתב או בעל פה, בהודעה לצד השלישי, או בהתנהגות (סעיף 3(א)). החוק אינו מחייב עורך דין, אינו מחייב הפקדה, ואינו מחייב אדם שיפקח.
יש שני דברים שכדאי להכיר. הראשון, מי שנדרש להיזקק לפעולת שלוח “רשאי הוא שלא להכיר בשליחות כל עוד לא הוצגה לפניו הרשאה בכתב ולא נמסר לו העתק ממנה” (סעיף 3(ב)). השני, גבולות ברירת המחדל: השליחות חלה על פעולה הדרושה באופן סביר לביצוע התקין של העניין, אבל אינה חלה, בלי הרשאה מפורשת, על הליכים לפני בית משפט, בית דין או בורר, ולא על פשרה, ויתור או פעולה בלי תמורה (סעיף 5(א)). השלוח חייב לנהוג בנאמנות, למסור לשולח מידע ולתת לו דין וחשבון על פעולותיו (סעיף 8).
מה קורה לייפוי כוח רגיל כשהממנה מאבד את היכולת להבין?
סעיף 14(א) מונה, בין סיבות הסיום של שליחות, את “גריעת כשרותו” של אחד מהצדדים. הסעיף אינו מגדיר מתי נחשבת כשרות כגרועה, וכדאי לא לבנות על כך תוכנית. יש הגנה חלקית למי שלא ידע: כל עוד השלוח לא ידע על סיום השליחות, הוא זכאי לראותה כנמשכת, וכך גם צד שלישי שלא ידע (סעיף 15). אבל הגנה על מי שלא ידע אינה מנגנון להמשכיות. סעיף 14(ב) מוסיף שההוראה על סיום השליחות לא חלה אם ההרשאה ניתנה להבטחת זכותו של אדם אחר או של השלוח עצמו, וזכותם תלויה בביצוע נושא השליחות. מי שרוצה שהסדר יעמוד גם אחרי אובדן היכולת להבין, צריך הסדר שנועד לכך.
טעות נפוצה היא להוסיף למסמך רגיל משפט כמו “ייפוי הכוח יישאר בתוקף גם אם אאבד את כושרי”. סעיף 32כו חל על שליחות לפי ייפוי כוח מתמשך, וסעיף 32ב(א) מגדיר ייפוי כוח מתמשך כזה שניתן לפי הוראות הפרק: בכתב לפי טופס שנקבע בתקנות (סעיף 32יג(א)), בפני עורך דין שעבר הכשרה (סעיף 32יד(א)), ומופקד אצל האפוטרופוס הכללי (סעיף 32יז(א)). לפי הנוסח של החוק, משפט כזה לבדו אינו מקיים את הדרישות האלה, ולכן אין לסמוך על כך שסעיף 32כו יחול על המסמך.
נניח שחתמתם ב-2026 על ייפוי כוח רגיל לילדכם, ובשנת 2030 איבדתם את היכולת להבין בענייני הכסף. ייפוי הכוח הרגיל עומד אז מול סעיף 14(א). אם אין ייפוי כוח מתמשך, ייתכן שמישהו יצטרך לבקש מבית המשפט למנות אפוטרופוס. ההבדלים בין שני ההסדרים כתבנו בדף “הבדל בין אפוטרופוס לייפוי כוח מתמשך”.
מה ייפוי כוח מתמשך נותן שייפוי כוח רגיל לא נותן?
- המשכיות. השליחות אינה מסתיימת רק משום שהממנה חדל להיות בעל כשירות (סעיף 32כו).
- כניסה לתוקף מבוקרת. כשהממנה אינו מסוגל להבין בעניין, מיופה הכוח רשאי לפעול רק עם אישור הפקדה ואישור על כניסה לתוקף (סעיף 32י). על התהליך כתבנו ב“כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך”.
- פיקוח. הממנה מציין אדם מיודע שמיופה הכוח מדווח לו, או קובע דיווח לאפוטרופוס הכללי (סעיף 32טז(א)), ובית המשפט רשאי לתת הוראות, להגביל ולבטל (סעיפים 32כז עד 32כט).
- הנחיות מקדימות. אפשר לכלול בו הנחיות מקדימות והוראות על כניסה לתוקף ועל פקיעה (סעיף 32יג(ב)). ראו “הנחיות מקדימות”.
- גבולות בחוק. פעולות שאסורות, פעולות שדורשות הסמכה מפורשת ופעולות שדורשות אישור מראש (סעיף 32ו(ב)-(ד)). בחוק השליחות עצמו אין תקרות כאלה.
- רישום. ייפוי כוח מתמשך מופקד אצל האפוטרופוס הכללי, וכשהופקדו כמה ייפויי כוח באותם עניינים, האחרון הוא הקובע (סעיף 32יז).
המחיר הוא פורמליות. ייפוי כוח מתמשך נחתם לפני עורך דין שעבר הכשרה ושאין לו עניין אישי בו (סעיף 32יד(א)), הסכמת מיופה הכוח לשמש בתפקיד נחתמת בפני עורך דין (סעיף 32יד(ד)), והמסמך מופקד. את הפירוט על עריכת המסמך כתבנו בדף “ייפוי כוח מתמשך”.
האם אפשר לקבל את היתרונות של שניהם?
במידה מסוימת, כן. בייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש, הממנה רשאי לקבוע שייפוי הכוח ייכנס לתוקף מיד או במועד מאוחר, גם כשהוא עדיין מסוגל להבין, ועד שהוא חדל להיות מסוגל להבין, “יהיה דינו של ייפוי הכוח המתמשך כדין ייפוי כוח שניתן לפי חוק השליחות” (סעיף 32יט(ב)). כלומר ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש יכול לשמש כבר היום כייפוי כוח רגיל, ולהמשיך לעמוד כשהממנה כבר לא מבין. וגם: הוראות חוק השליחות חלות, בשינויים המחויבים, על ייפוי כוח מתמשך, ככל שאין הוראה אחרת בפרק (סעיף 32כה).
ייפוי כוח רגיל שכבר חתמתם: מה כדאי לבדוק?
- מה כתוב בו על הליכים משפטיים, פשרה, ויתור או פעולה בלי תמורה. בלי הרשאה מפורשת, השליחות אינה חלה עליהם (סעיף 5(א)).
- אם הוענקה הרשאה אחת לכמה אנשים, החזקה היא שהם פועלים יחד (סעיף 17(א)). מי שרוצה שכל אחד יוכל לפעול לבדו צריך לכתוב זאת.
- אם השלוח רשאי להעביר את הסמכות לאדם אחר. החוק קובע שאין שלוח עושה שלוח לנושא שליחותו אלא אם הורשה לכך במפורש או מכללא, או שעשה זאת לשם פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש לפי סעיף 5(ב) (סעיף 16).
- אם יש עותק בכתב שאפשר להציג לצד שלישי, כי הוא רשאי שלא להכיר בשליחות בלעדיו (סעיף 3(ב)).
- אם יש גם ייפוי כוח מתמשך מופקד לאותם עניינים, ואיך שני המסמכים מתיישבים זה עם זה.
איך מחליטים: ייפוי כוח רגיל או מתמשך?
שלוש שאלות עוזרות:
- האם העניין מוגבל לפעולה אחת או לתקופה קצרה, כמו חתימה על עסקה בזמן שאתם בחו״ל? אם כן, ייפוי כוח רגיל לעניין מוגדר מתאים, ואפשר לכתוב בו בדיוק מה מותר ולמה, ובאילו תנאים.
- האם אתם רוצים שמישהו שבחרתם יוכל לטפל בעניינים שלכם גם אם תאבדו את היכולת להבין, מחלה, ירידה קוגניטיבית או תאונה? אם כן, ייפוי כוח רגיל אינו נותן ודאות, כי השליחות מסתיימת בגריעת כשרות (סעיף 14(א)), וייפוי כוח מתמשך נועד לכך (סעיף 32כו).
- האם חשוב לכם שיהיה מי שמפקח? בייפוי כוח מתמשך יש אדם מיודע ודיווח, והפקדה אצל האפוטרופוס הכללי. בייפוי כוח רגיל הפיקוח נשאר מה שהסכמתם עליו ביניכם.
אפשר גם לשלב: ייפוי כוח רגיל לעניין נקודתי היום, וייפוי כוח מתמשך כהיערכות לעתיד. כשחותמים על כמה מסמכים באותם עניינים, כדאי לוודא שאינם סותרים.
מתלבטים אם לחתום על ייפוי כוח רגיל, לערוך ייפוי כוח מתמשך, או לבדוק מה כבר חתום אצלכם? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונבחן יחד מה מתאים למצב שלכם.