הבדל בין אפוטרופוס לייפוי כוח מתמשך נוגע בעיקר לשאלה מי בוחר ומתי, ומה עדיף תלוי במצב. בקצרה: ייפוי כוח מתמשך נותן האדם בעצמו, בזמן שהוא מסוגל להבין את משמעותו, ואפוטרופוס ממנה בית המשפט, בדרך כלל כשהאדם כבר לא יכול לדאוג לענייניו. הדף מסביר איך מתמנה אפוטרופוס, במה שני ההסדרים שונים, באילו מצבים כל אחד מתאים, ומהו תומך בקבלת החלטות. המידע כללי ומבוסס על חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962.
מהו אפוטרופוס, ומתי ממנים אותו לאדם בגיר?
אפוטרופוס הוא מי שבית המשפט ממנה כדי לדאוג לענייניו של אדם אחר. לפי סעיף 34(א) לחוק אפשר למנות אפוטרופוס יחיד, תאגיד או את האפוטרופוס הכללי. אחד הסעיפים שמאפשרים מינוי לבגיר הוא סעיף 33(א)(4), שלפיו בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס “לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו”.
כלומר, המינוי מיועד למצב שבו האדם לא יכול לדאוג לענייניו, ואין מי שהוסמך לעשות זאת במקומו. אחד הדברים שיכולים להסמיך מישהו מראש הוא ייפוי כוח מתמשך, ובהמשך נראה שהחוק מתייחס לכך במפורש.
איך מתמנה אפוטרופוס, ומי יכול להגיש את הבקשה?
בקשה למינוי אפוטרופוס יכולים להגיש בן הזוג או קרוב של האדם, או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו (סעיף 33(ב)). הסמכויות לפי החוק נתונות, ככלל, לבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 78).
לבגיר שאינו יכול לדאוג לענייניו, בית המשפט לא ממנה אפוטרופוס בכל מקרה. לפי סעיף 33א(א), שחל על מינוי לפי סעיף 33(א)(4), הוא ימנה רק אם התקיימו שלושה תנאים. הראשון: בלי מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם. השני: לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי (הגוף שאצלו מופקדים ייפויי כוח מתמשכים) ייפוי כוח מתמשך שערך האדם בעניינים שלגביהם מתבקש המינוי. השלישי: אי אפשר להשיג את המטרה בדרך שמגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, אחרי שנבחנו החלופות, ובהן מינוי תומך בקבלת החלטות.
לפני המינוי בית המשפט שומע את דעת האדם, אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו (סעיף 36). את האפוטרופוס הוא בוחר לפי סעיף 35(א): “מי שנראה לו בנסיבות הענין מתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו”. ההחלטה בידי בית המשפט, ורצונו של האדם נלקח בחשבון.
גם היקף המינוי נקבע בהחלטה. לפי סעיף 33א(ד) בית המשפט מפרט אילו עניינים יימסרו לאפוטרופוס: עניין מסוים, עניינים רפואיים, עניינים אישיים או ענייני רכוש. סעיף 33א(ה) מורה לו לצמצם את העניינים ככל האפשר, אם אפשר להשיג את המטרה גם בלי העניינים הנוספים, וסעיף 33א(ו) מורה לשקול לצמצם את תקופת המינוי.
ההבדלים בין אפוטרופסות לייפוי כוח מתמשך, בטבלה
הטבלה מרכזת חמישה הבדלים בין שני ההסדרים. ההסבר לכל שורה, עם הסעיפים בחוק, נמצא בפרק שאחריה. מיופה הכוח הוא מי שמוסמך לפעול בשם האדם, ואדם מיודע הוא מי שמיופה הכוח מדווח לו.
| נושא | אפוטרופסות | ייפוי כוח מתמשך |
|---|---|---|
| מי בוחר | בית המשפט ממנה, בדרך כלל לבקשת קרוב. | האדם עצמו ממנה את מיופה הכוח, אחד או יותר. |
| מתי | המינוי נדון כשהאדם אינו יכול לדאוג לענייניו, ורק בתנאים של סעיף 33א. | נחתם כשהאדם עדיין מסוגל להבין את המשמעות של מתן ייפוי הכוח, מטרותיו ותוצאותיו. |
| על מה | בית המשפט קובע את העניינים ואת התקופה. | האדם קובע: עניינים אישיים, ענייני רכוש או שניהם, כולם או חלקם. |
| פיקוח | דין וחשבון לאפוטרופוס הכללי לפחות אחת לשנה, אלא אם האפוטרופוס הכללי פטר אותו. פעולות מסוימות, כמו עסקה במקרקעין, דורשות אישור מראש. | מיופה הכוח מדווח לאדם מיודע, אלא אם האדם קבע במפורש אחרת. אפשר לקבוע שהדיווח יהיה לאפוטרופוס הכללי. |
| סיום | אם בית המשפט קבע שחדלו סיבות האפוטרופסות או שהושגה מטרתה. כך לגבי מי שאינו פסול דין, והחוק קובע כלל נפרד לפסול דין. בכל מקרה היא פוקעת במות האדם. | ככלל, בהודעה בכתב למיופה הכוח. ייפוי הכוח גם פוקע בתנאים שבסעיף 32כב, למשל פטירת הממנה או מיופה הכוח. |
מה ההבדל בין אפוטרופוס לייפוי כוח מתמשך?
ההבדל המרכזי: ייפוי כוח מתמשך הוא בחירה של האדם עצמו מראש, ואפוטרופסות היא מינוי של בית המשפט. הבדלים נוספים מפורטים כאן.
מי בוחר: בייפוי כוח מתמשך האדם עצמו ממנה את מיופה הכוח (מי שמוסמך לפעול בשמו), אחד או יותר (סעיף 32ב(א)). באפוטרופסות בית המשפט ממנה, בדרך כלל לבקשת קרוב.
מתי: ייפוי כוח נחתם כשהאדם עדיין “בעל כשירות”, כלומר, לפי סעיף 32א, “מי שמסוגל להבין את המשמעות של מתן ייפוי כוח מתמשך, מטרותיו ותוצאותיו”. מינוי אפוטרופוס נדון כשהאדם אינו יכול לדאוג לענייניו, ואז רק בתנאים של סעיף 33א.
על מה: בייפוי כוח האדם קובע אם הוא בעניינים אישיים, בענייני רכוש או בשניהם, כולם או חלקם (סעיף 32ב(ב)). באפוטרופסות בית המשפט קובע את העניינים ואת התקופה.
החתימה: ייפוי כוח מתמשך נחתם לפני עורך דין שעבר הכשרה לעניין זה ואין לו עניין אישי בייפוי הכוח (סעיף 32יד(א)), והוא מופקד אצל האפוטרופוס הכללי. לפי סעיף 32יז(א), ההפקדה היא תנאי מוקדם לכניסתו לתוקף.
כניסה לתוקף: לפי סעיף 32יט(א), ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף כשהממנה חדל להיות מסוגל להבין בדבר, ובלבד שמיופה הכוח מסר לאפוטרופוס הכללי הצהרה שהתנאים התקיימו. בענייני רכוש האדם יכול לקבוע שייפוי הכוח ייכנס לתוקף מיד, או במועד מאוחר יותר (סעיף 32יט(ב)). חשוב גם מה שנקבע בסעיף 32כ: “אין בכניסתו לתוקף של ייפוי כוח מתמשך, כשלעצמה, כדי לשלול את כשרותו המשפטית של אדם”.
פיקוח: אפוטרופוס חייב להגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון לפחות אחת לשנה, אלא אם האפוטרופוס הכללי פטר אותו (סעיף 53). פעולות מסוימות, כמו עסקה במקרקעין, דורשות אישור מראש (סעיף 47(א)). בייפוי כוח האדם מציין אדם מיודע (מי שמיופה הכוח מדווח לו על החלטותיו ופעולותיו), אלא אם קבע במפורש אחרת, ויכול לקבוע שהדיווח יהיה לאפוטרופוס הכללי (סעיף 32טז(א)). בשני ההסדרים בית המשפט יכול להתערב: לתת הוראות, להגביל, ובייפוי כוח גם לבטל אותו, למשל אם מיופה הכוח אינו מפעיל את סמכויותיו כראוי ונגרמת פגיעה של ממש (סעיפים 32כז עד 32כט).
סיום: ככלל, את ייפוי הכוח אפשר לבטל במסירת הודעה בכתב למיופה הכוח (סעיף 32כג(א)). הממנה יכול לקבוע בייפוי הכוח הסדר אחר למקרה שיבקש לבטלו אחרי שחדל להיות בעל כשירות (סעיף 32כג(ד)). ייפוי הכוח גם פוקע בהתקיים אחד התנאים שבסעיף 32כב, למשל פטירת הממנה או מיופה הכוח. אפוטרופסות על בגיר פוקעת, לפי סעיף 62, אם בית המשפט קבע שחדלו סיבות האפוטרופסות או שהושגה מטרתה (כך לגבי מי שאינו פסול דין, והחוק קובע כלל נפרד לפסול דין), ובכל מקרה במות האדם.
מה מיופה כוח יכול לעשות, ומה הוא לא יכול?
לפי סעיף 32ו(א), מיופה כוח מוסמך לקבל בשם הממנה החלטות ולבצע פעולות בעניינים שבייפוי הכוח, בכפוף להוראות שקבע הממנה ולהוראות בית המשפט. יש פעולות שאסור לו לבצע בשם הממנה בכלל, וסעיף 32ו(ב) מונה ביניהן עריכת צוואה והשתתפות בבחירות. יש פעולות שדורשות הסמכה מפורשת בייפוי הכוח, כמו מתן תרומות והלוואות (סעיף 32ו(ג)).
מיופה הכוח גם לא יכול לפעול כרצונו. סעיף 32ט(א) קובע שהוא ישמע את דעת הממנה, ישתפו בכל עניין והחלטה הנוגעים אליו ויתייעץ עמו, אם ניתן לברר את דעתו. עורך הדין שבפניו נחתם ייפוי הכוח צריך להסביר לממנה, בלשון פשוטה, בין השאר את החלופות הקיימות בדין, לרבות אפוטרופסות והנחיות מקדימות לשם מינוי אפוטרופוס (סעיף 32יד(ג)(2)).
מה עדיף, אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך?
אין תשובה אחת לכולם, אבל החוק נותן כיוון. בית המשפט ממנה אפוטרופוס רק אם אין דרך שמגבילה פחות את האדם (סעיף 33א(א)(3)). ובעניינים שבהם הופקד ייפוי כוח מתמשך, הוא לא ימנה אפוטרופוס לבגיר אלא אם התקיימו התנאים למינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה הכוח, או שייפוי הכוח בוטל לפי סעיף 32כט (סעיף 33א(ג)(1)).
אדם שמסוגל כיום להבין את משמעות ייפוי הכוח ורוצה לקבוע מי ינהל את ענייניו אם יחלה: ייפוי כוח מתמשך מתאים לכך, כי הוא נחתם בזמן שהאדם בעל כשירות. אדם שכבר לא מסוגל להבין את משמעותו: ייפוי כוח כבר לא אפשרי, וההסדרים שנותרו הם אפוטרופסות או תומך בקבלת החלטות, לפי יכולתו. כדאי לבדוק כל מקרה לגופו.
מה עושים כשהמצב הזה נוצר בבת אחת, למשל אחרי תאונה, הסברנו בקטע ייפוי כוח מתמשך לאחר תאונה.
אדם שרוצה להשפיע על זהות האפוטרופוס גם בלי למנות מיופה כוח: סעיף 35א מאפשר לבעל כשירות לתת הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, ולציין בהן מי יהיה האפוטרופוס שהוא מבקש. לפי סעיף 35א(ד), אם בית המשפט מצא שיש למנות אפוטרופוס, הוא ימנה את האדם ששמו צוין, אלא אם התקיימו הנסיבות המפורטות שם, או אם סבר שהמינוי או קיום ההנחיות יפגעו פגיעה של ממש באדם. גם הנחיות כאלה מופקדות אצל האפוטרופוס הכללי (סעיף 35א(ג)).
ייפוי כוח שמכסה רק חלק מהעניינים: לפי לשון סעיף 33א(א)(2), התנאי שעניינו ייפוי כוח מופקד מתייחס לעניינים שלגביהם מתבקש המינוי. כדאי לבדוק עם עורכת דין איך זה משפיע על מקרה מסוים, וכדאי להגדיר בייפוי הכוח את העניינים במדויק. וגם כשיש ייפוי כוח, בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס נוסף על מיופה הכוח בהתקיים התנאים שבסעיף 33א, ואם בלי מינוי תיגרם לממנה פגיעה של ממש (סעיף 32כח(ב)). ייפוי כוח מבוסס על אמון, ולכן הבחירה במיופה הכוח, במחליף (סעיף 32ה) ובאדם שיקבל דיווח היא החלק החשוב בו.
מהו תומך בקבלת החלטות, והאם הוא חלופה לאפוטרופוס?
תומך בקבלת החלטות מסייע לאדם להחליט בעצמו. סעיף 67ב(א) מונה את תפקידיו: לסייע לאדם לקבל מידע מכל גוף, לסייע לו להבין את המידע, החלופות והשלכותיהן, בשפה פשוטה וברורה, ולסייע לו במימוש החלטותיו ובמיצוי זכויותיו. ההבדל המהותי מאפוטרופוס כתוב בסעיף 67ב(ג): “תומך בקבלת החלטות לא יקבל החלטות בשמו של האדם שהוא מסייע לו”.
בית המשפט רשאי למנות תומך לבגיר שיכול, עם קבלת תמיכה, לקבל החלטות בעצמו (סעיף 67ב(ד)), ובהחלטתו הוא מפרט את העניינים ואת תקופת המינוי (סעיף 67ב(ה)). ובנוסף, סעיף 33א(ב) קובע שבית המשפט לא ימנה אפוטרופוס לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו אך מסוגל לקבל החלטות בקשר אליהם, אלא בנסיבות מיוחדות ולאחר שנוכח שאין מי שמוכן ומסוגל לסייע לו.
זה מתאים לאדם שזקוק לעזרה בהבנה ובביצוע, אבל מסוגל להחליט.
מה כדאי לעשות עכשיו?
אם אתם שוקלים ייפוי כוח מתמשך, כדאי לחשוב מראש על כמה שאלות: מי יהיה מיופה הכוח, ומי יחליף אותו אם לא יוכל; האם ייפוי הכוח יכלול ענייני רכוש, עניינים אישיים ובריאותיים, או שניהם; מתי ייכנס לתוקף; ומי יקבל דיווח. כדאי לדבר על כך עם עורכת דין לפני החתימה.
אם מדובר בקרוב שכבר אינו מסוגל לדאוג לענייניו, כדאי לברר לפני הגשת בקשה אם הופקד עבורו ייפוי כוח מתמשך או הנחיות מקדימות, כי זה משנה את מה שבית המשפט יידרש לבחון. סעיף 32יח קובע מי זכאי לקבל מידע על הפקדה: לפני כניסת ייפוי הכוח לתוקף, בין היתר, הממנה, מיופה הכוח והיועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ומהכניסה לתוקף גם קרובי הממנה ואדם מיודע, אלא אם הממנה הגביל זאת.
קיבלתם החלטה שאתם רוצים לערוך ייפוי כוח מתמשך, או שאתם צריכים להבין מה קורה בהליך אפוטרופסות? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות עם עו״ד אורית ברגר יצחק: כדאי להתקשר ל-054-9898857.