מינוי אפוטרופוס לבגיר מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962), בבקשה שמגישים בן זוג או קרוב של האדם, או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו (סעיף 33(ב)). בית המשפט שומע את האדם, אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו (סעיף 36), ממנה את מי שנראה לו מתאים ביותר לטובת האדם תוך התחשבות ברצונו (סעיף 35(א)), ורק מי שהביע לבית המשפט את הסכמתו לכך (סעיף 37), פרט לאפוטרופוס הכללי, שעליו סעיף 37 אינו חל (סעיף 65). אחרי המינוי יש לאפוטרופוס חובות קבועות: פרטה של נכסי האדם תוך 30 ימים, ודין וחשבון לפחות אחת לשנה, אלא אם האפוטרופוס הכללי פטר אותו או קבע מועד אחר (סעיפים 51 ו-53).
הדף עוסק בהליך עצמו ובמה שבא אחריו. את השאלה אם בכלל מתאים אפוטרופוס, או שייפוי כוח מתמשך מתאים יותר, הסברנו בדף “הבדל בין אפוטרופוס לייפוי כוח מתמשך”. המידע כללי ומבוסס על החוק.
מי יכול להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס?
בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם יכול שתוגש בידי בן זוגו או קרובו, או בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו (סעיף 33(ב)). לפי סעיף 80, קרוב הוא בן זוג, אב, אם, בן, בת, אח, אחות, סב, סבה, נכד או נכדה. בית המשפט רשאי, גם ביוזמתו, לשמוע את קרובי האדם, ככל שימצא לרצוי (סעיף 72). והיועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאים לפתוח בהליך, להתייצב ולטעון בו, אם סברו שטובת האדם מחייבת זאת (סעיף 69).
מה כדאי לברר לפני שמגישים בקשה למינוי אפוטרופוס?
- האם האדם מבין, ומה דעתו. בית המשפט שומע אותו לפני המינוי, אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו (סעיף 36).
- האם הופקד ייפוי כוח מתמשך או הנחיות מקדימות. אחד התנאים למינוי הוא שלא הופקד ייפוי כוח מתמשך בעניינים שלגביהם מתבקש המינוי (סעיף 33א(א)(2)). ואם הופקד, מינוי אפשרי רק בתנאים המיוחדים שבסעיף 33א(ג). לפי סעיף 32יח(א), זכאים לקבל מידע על הפקדה הממנה, מיופה הכוח והיועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, וקרובים ואדם מיודע זכאים לכך מהמועד שבו ייפוי הכוח נכנס לתוקף, אלא אם הממנה הגביל זאת (סעיף 32יח(ב)). לכן כדאי לבדוק את הנושא עם עורכת דין לפני ההגשה.
- האם יש דרך מגבילה פחות. בית המשפט בוחן חלופות, כולל תומך בקבלת החלטות (סעיף 33א(א)(3)). על התומך כתבנו בדף “תומך בקבלת החלטות”.
- אילו עניינים צריכים הסדר. בית המשפט מפרט בהחלטתו עניין מסוים, עניינים רפואיים, עניינים אישיים או ענייני רכוש, ומצמצם אותם ככל האפשר (סעיף 33א(ד)-(ה)).
- מי מוכן ומסוגל לשמש. אפוטרופוס יכול להיות יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי (סעיף 34(א)), ולנפגעי שואה גם ועדת אפוטרופסות לנפגעי השואה (סעיף 34(א)(4)). יחיד או תאגיד מתמנים רק אם הסכימו לכך (סעיף 37).
- מה מראה את הצורך. התנאי הראשון הוא שבלי מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם (סעיף 33א(א)(1)), ולפי סעיף 33(א)(4) מדובר באדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. מסמכים שמתעדים זאת יעזרו לבית המשפט.
מה נקבע בצו המינוי?
החוק מחייב את בית המשפט להיות ספציפי. לפי סעיף 33א(ד)-(ח), בית המשפט:
- מפרט בהחלטתו אילו עניינים יימסרו לאפוטרופוס: עניין מסוים או עניינים מסוימים, עניינים רפואיים, עניינים אישיים או ענייני רכוש.
- מצמצם את העניינים ככל האפשר, אם אפשר להשיג את המטרה גם בלי עניינים נוספים (סעיף 33א(ה)).
- שוקל לצמצם את תקופת המינוי (סעיף 33א(ו)).
- רשאי לתת בצו הוראות בנוגע לפעולת האפוטרופוס ולקבוע תנאים והגבלות (סעיף 33א(ז)).
- מתייחס בנימוקיו לשיקולים ששקל, לרבות לתקופת המינוי (סעיף 33א(ח)).
אם האדם נתן הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, בית המשפט ימנה את מי ששמו צוין בהן, אם צוין שם, ויורה לאפוטרופוס לפעול לפיהן, אלא אם התקיימו החריגים שבחוק, ובהם פגיעה של ממש באדם מהמינוי או מקיום ההנחיות (סעיף 35א(ד)).
מה האפוטרופוס חייב לעשות אחרי המינוי?
מי שהתמנה מקבל חובות עם מועדים. אלה העיקריות לפי החוק:
- להסביר לאדם. עם המינוי האפוטרופוס מסביר לאדם מהם תפקידיו וסמכויותיו, בלשון פשוטה ובהתאם ליכולת הבנתו (סעיף 67ה(ב)).
- פרטה תוך 30 ימים. עליו להגיש לאפוטרופוס הכללי, תוך 30 ימים מיום מינויו, פרטה של נכסי האדם, כולל חובותיו, אלא אם האפוטרופוס הכללי פטר אותו או קבע מועד אחר (סעיף 51).
- חשבונות ודין וחשבון. לנהל חשבונות ולהגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון לפחות אחת לשנה, ובגמר תפקידו או בפקיעת האפוטרופסות, אלא אם נפטר מכך (סעיף 53).
- לתעד. לשמור תיעוד של החלטות מהותיות ושל פעולות בענייני האדם (סעיף 67ח).
- להשקיע בזהירות. כספי האדם שאינם דרושים לצרכיו השוטפים מוחזקים או מושקעים בדרכים שקבע שר המשפטים בתקנות או שהורה בית המשפט (סעיף 50).
- לקבל אישור מראש לפעולות מסוימות. בין היתר העברה או שעבוד של דירה, עסקה במקרקעין (למעט השכרה לתקופה של עד חמש שנים שחוק הגנת הדייר לא חל עליה), הסתלקות מחלק בעיזבון, מתן ערבות או הלוואה, ופעולה משפטית בסכום שמעל התקרה שהחוק קובע (סעיף 47(א)). הסכומים בחוק מתעדכנים בכל 1 בינואר לפי שינוי המדד (סעיף 80ג).
דוגמה, בנוסח של “נניח ש”: לאדם יש דירה, חשבון בנק, קרן השתלמות והלוואה. בפרטה נרשמים כל הנכסים וגם החובות (סעיף 51). מכירת הדירה, לעומת זאת, דורשת אישור מראש (סעיף 47(א)(1)-(2)). אישור בדיעבד אפשרי רק בדחיפות ובמקרים מיוחדים (סעיף 47(ב)).
את הבקשה לאישור מגישים לאפוטרופוס הכללי, והוא יכול לאשר אותה או לאשר בתנאים שהמבקש הסכים להם. אם לא מצא לנכון לאשר, או שהאדם מתנגד, הוא מודיע על כך למבקש, והמבקש רשאי להעביר את הבקשה לבית המשפט (סעיף 74א(ג)-(ה)). האישור או ההודעה על העברה לבית המשפט אמורים להימסר תוך 60 ימים מהגשת הבקשה, או מהגשת כל המסמכים שנדרשו, לפי המאוחר. אם לא נמסרו, המבקש רשאי לפנות לבית המשפט (סעיף 74א(ו)).
איך אפוטרופוס מקבל החלטות בשם האדם?
האפוטרופוס שומע את דעת האדם, משתף אותו ומתייעץ איתו, אם אפשר לברר את דעתו, ומוסר לו את המידע הדרוש: מהות העניין, החלופות, היתרונות והחסרונות והמלצת האפוטרופוס, אם יש (סעיף 67ו(א)). אחר כך הוא פועל לפי הסדר שבסעיף 67ו(ב): הנחיות מקדימות, אם יש; אחרת רצון האדם, או הרצון שהביע בעבר; ורק אם אי אפשר לעמוד על רצונו, לפי טובתו. בעניין אישי או רפואי מהותי שהאדם מתנגד לו בשעת מעשה, האפוטרופוס מנסה להגיע איתו להסכמה, ואם לא הגיע, פונה לוועדת אתיקה או לבית המשפט בבקשה למתן הוראות (סעיף 67ו(ב)(4)).
מה עם שכר והוצאות?
הוצאות סבירות שהוציא האפוטרופוס במילוי תפקידו חלות על האדם, והאפוטרופוס רשאי להחזירן לעצמו מנכסיו (סעיף 55). שכר נקבע על ידי בית המשפט, אם ראה טעם לכך בנסיבות העניין, או באמצעות אישור לשכר לפי סעיף 74א (סעיף 56(א)). סכום לא נכתב כאן, כי החוק מותיר אותו להכרעה בכל מקרה לגופו.
מה אם צריך החלפה, הפסקה או הסדר דחוף?
- הוראות. בית המשפט רשאי בכל עת לתת לאפוטרופוס הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו, לבקשת האדם, האפוטרופוס, היועץ המשפטי לממשלה או צד מעוניין, וגם ביוזמתו (סעיף 44).
- פיטורים והתפטרות. בית המשפט רשאי לפטר אפוטרופוס שלא מילא את תפקידיו כראוי או אם ראה סיבה אחרת (סעיף 61). אפוטרופוס שרוצה להתפטר מודיע לבית המשפט בכתב, וההתפטרות לא תופסת בלי אישורו (סעיף 60).
- שינוי החלטה. בית המשפט רשאי לשנות או לבטל החלטה אם נשתנו הנסיבות או נתגלו עובדות נוספות (סעיף 74).
- סיום. אפוטרופסות על בגיר שאינו פסול דין פוקעת אם בית המשפט קבע שחדלו סיבות האפוטרופסות או שהושגה מטרתה, ובמות האדם (סעיף 62). בסיום האפוטרופוס מוסר את הנכסים והמסמכים (סעיף 63(א)).
- הסדר זמני. בית המשפט רשאי לנקוט אמצעים זמניים או קבועים לשמירת ענייני האדם, כולל מינוי אפוטרופוס זמני, גם לפני שהוברר אם התקיימו התנאים למינוי (סעיף 68(א), (ג)).
ולבסוף, ייצוג של האדם עצמו. אם הוא אינו מיוצג, בית המשפט ישקול למנות לו עורך דין לפי חוק הסיוע המשפטי בשני מצבים: כשמוגשת בקשה של אפוטרופוס למתן הוראות בעניין רפואי מהותי שהאדם מתנגד לו, או כשמוגשת בקשה למינוי אפוטרופוס לצורך טיפול רפואי מהותי, האדם מתנגד לטיפול או למינוי, ואין לו קרוב הנמצא איתו בקשר (סעיף 68א).
אתם שוקלים להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס, או שמונתם ואינכם בטוחים מה מוטל עליכם? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונעבור יחד על המצב ועל הצעד הבא.