תומך בקבלת החלטות הוא אדם שבית המשפט ממנה כדי לעזור לבגיר להחליט בעצמו. הוא מסייע להשיג מידע, להבין אותו ולממש את ההחלטות, אבל אינו מחליט במקום האדם (סעיף 67ב(א) ו-(ג) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962). המינוי מיועד לבגיר “שיכול עם קבלת תמיכה לקבל החלטות בקשר לענייניו בעצמו” (סעיף 67ב(ד)).
הדף מסביר מה תומך בקבלת החלטות עושה ומה לא, איך הוא מתמנה, במה הוא שונה מאפוטרופוס ומיופה כוח, ומה כדאי להכין. המידע כללי ומבוסס על החוק. מה שהחוק משאיר לתקנות מסומן בנפרד.
מה תומך בקבלת החלטות עושה?
החוק מונה שלושה תפקידים אפשריים, כולם או חלקם, ובית המשפט קובע במינוי אילו מהם יינתנו (סעיף 67ב(א), (ה)):
- לסייע לאדם לקבל מידע מכל גוף.
- לסייע לאדם להבין את המידע, כולל החלופות האפשריות והשלכותיהן, ולהסביר לו אותם בשפה פשוטה וברורה.
- לסייע לאדם לממש את החלטותיו ולמצות את זכויותיו, כולל סיוע בביטוי החלטותיו כלפי צדדים שלישיים.
כדי לבצע את התפקידים יש לתומך סמכויות, גם הן כולן או חלקן: לפנות לכל גורם ולקבל מידע בשמו של האדם; לסייע לו לבטא את רצונותיו והחלטותיו כלפי צדדים שלישיים; ולבצע בשמו, לבקשתו, פעולות לשם מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו, בהיקף ובדרך שנקבעים בתקנות (סעיף 67ב(ב)).
מה תומך בקבלת החלטות לא עושה?
הוא לא מחליט. סעיף 67ב(ג) קובע: “תומך בקבלת החלטות לא יקבל החלטות בשמו של האדם שהוא מסייע לו”. זה ההבדל המרכזי בינו לבין אפוטרופוס ומיופה כוח. ההחלטה נשארת של האדם, ופעולות בשמו נעשות לבקשתו ולשם מימוש החלטות שהוא קיבל.
דוגמה, בנוסח של “נניח ש”: אדם מבוגר מבין היטב שהוא רוצה לעבור דירה, אבל מתקשה להבין את החוזה ולנהל את הפניות לגורמים השונים. התומך יכול לעזור לו לקבל את המידע, להסביר לו את החלופות בשפה פשוטה ולפנות בשמו לגורמים, בגבולות שנקבעו במינוי. אם האדם מחליט שלא לעבור, התומך לא יעבור בשמו ולא יחליף את ההחלטה שלו.
איך מתמנה תומך בקבלת החלטות?
המינוי נעשה בידי בית המשפט (סעיף 67ב(ד)), והסמכויות לפי החוק נתונות, ככלל, לבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 78). בהחלטתו בית המשפט מפרט את העניינים שבהם ישמש התומך, קובע את תקופת המינוי, ומגדיר את תפקידי התומך וסמכויותיו (סעיף 67ב(ה)). כלומר מינוי כזה אינו כללי: הוא מוגדר לפי עניינים ולפי זמן.
מה שהחוק משאיר לתקנות: מי רשאי להתמנות כתומך, איזו הכשרה נדרשת ממנו, מה חובותיו ואחריותו, באילו מצבים בוחנים מחדש את המינוי, והכללים לביטול ולפקיעה של צו מינוי (סעיף 67ב(ו)). בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ״ד-2024, נקבעו בין היתר תנאי המינוי, ההכשרה, חובות התומך ואחריותו והליך הבקשה; הדף אינו מסכם את כולן. החוק גם מסמיך את השר לקבוע דרך שבה בעל כשירות יוכל למנות תומך בעצמו, בדומה לייפוי כוח מתמשך (סעיף 67ב(ו)(5)). הסדר כזה אינו כתוב בחוק עצמו, ולא נמצא בתקנות האלה.
מי רשאי להגיש בקשה? סעיף 67ב אינו מפרט זאת, אבל התקנות מפרטות: בקשה למינוי תומך מוגשת בתצהיר בידי מי שמבקש שימונה לו תומך, לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מגוריו (תקנות 17(א) ו-22). ככלל קודמת להגשה פגישת מידע אצל האפוטרופוס הכללי (תקנות 17(ג)(1) ו-18), ותומך לא ימונה בלי הסכמת האדם למינוי ובלי הסכמת התומך עצמו (תקנה 4). התקנות אינן מזכירות בני משפחה כמגישי בקשה. בבקשה למינוי אפוטרופוס, לעומת זאת, החוק קובע במפורש: בן זוג, קרוב, או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו (סעיף 33(ב)). ולכן אין להניח שהכלל של אפוטרופוס חל גם כאן.
המצב של האדם יכול להשתנות, והמינוי אינו קבוע. בית המשפט רשאי לשנות או לבטל החלטה לפי החוק אם נשתנו הנסיבות או נתגלו עובדות נוספות אחרי שנתן אותה (סעיף 74). ואם בהמשך יתברר שגם עם תמיכה האדם אינו יכול לדאוג לענייניו, מינוי אפוטרופוס ייבחן שוב לפי התנאים של סעיף 33א.
תומך בקבלת החלטות או אפוטרופוס?
בית המשפט לא ממנה אפוטרופוס לבגיר בכל מקרה. אחד משלושת התנאים בסעיף 33א(א) הוא שאי אפשר להשיג את המטרה בדרך שמגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו של האדם, אחרי שנבחנו החלופות, ובהן במפורש האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות. וסעיף 33א(ב) מוסיף: לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו אך מסוגל לקבל החלטות בקשר אליהם, לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס אלא בנסיבות מיוחדות, ואחרי שנוכח שאין מי שמוכן ומסוגל לסייע לו בלי מינוי כאפוטרופוס. גם אז האפוטרופוס לא יוסמך לקבל החלטה בשמו של האדם בניגוד לרצונו.
- מי מחליט. אצל תומך, האדם מחליט בעצמו. אצל אפוטרופוס, האפוטרופוס מקבל החלטות בעניינים שנמסרו לו, אחרי ששמע את האדם ולפי הסדר שבסעיף 67ו.
- למי זה מיועד. תומך מתאים לבגיר שיכול עם תמיכה להחליט בעצמו (סעיף 67ב(ד)). אפוטרופוס מתמנה רק כשכל התנאים של סעיף 33א מתקיימים.
- מה נבחן קודם. לפני מינוי אפוטרופוס בית המשפט חייב לבחון חלופות, כולל תומך (סעיף 33א(א)(3)).
על שאר ההבדלים, ועל תהליך המינוי עצמו, כתבנו בדפים “הבדל בין אפוטרופוס לייפוי כוח מתמשך” ו“מינוי אפוטרופוס”.
תומך בקבלת החלטות או מיופה כוח?
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך שאדם נותן בעצמו כשהוא בעל כשירות, כדי שאדם אחר יפעל בשמו כשיחדל להבין בדבר. מיופה הכוח מוסמך לקבל החלטות ולבצע פעולות בשם הממנה (סעיף 32ו(א)), ואילו תומך אינו מחליט. את מיופה הכוח בוחר הממנה בעצמו, ואת התומך ממנה בית המשפט. יש גם דבר משותף: גם מיופה כוח חייב לעודד את הממנה להחליט בעצמו, ככל שהוא מסוגל (סעיף 32ח(ד)). על ההסדר הזה בדפים “ייפוי כוח מתמשך” ו“חובות מיופה הכוח”.
ארבע טעויות נפוצות לגבי תומך בקבלת החלטות
- “תומך הוא אפוטרופוס בגרסה קלה.” לא. אפוטרופוס מקבל החלטות בעניינים שנמסרו לו, ותומך אסור לו לקבל החלטות בשמו של האדם (סעיף 67ב(ג)).
- “מספיק שהמשפחה מסכימה.” המינוי נעשה בידי בית המשפט (סעיף 67ב(ד)), ולא בהסכמה בין קרובים.
- “התומך יכול לחתום על הכול במקום האדם.” פעולות בשם האדם מבוצעות לבקשתו ולשם מימוש החלטותיו, בהיקף ובדרך שנקבעים בתקנות (סעיף 67ב(ב)(3)).
- “המינוי כללי וקבוע.” בהחלטה מפורטים העניינים ותקופת המינוי (סעיף 67ב(ה)).
מה כדאי להכין לפני בקשה למינוי תומך?
- רשימה ממוקדת של העניינים שבהם האדם צריך עזרה. בית המשפט מפרט במינוי את העניינים (סעיף 67ב(ה)), ורשימה ברורה עוזרת להגדיר אותם.
- מה האדם עצמו רוצה. כדאי להתחיל ממנו: איפה קשה לו, ובמה הוא רוצה עזרה.
- מי מוכן לשמש תומך, ומה הקשר שלו לאדם. מי רשאי להתמנות נקבע בתקנות, ולכן כדאי לברר זאת מראש.
- תיאור של מה שהאדם מסוגל לעשות לבד ומה לא. המבחן הוא יכולתו לקבל החלטות בעצמו עם תמיכה (סעיף 67ב(ד)).
- בדיקה אם הופקד על שמו ייפוי כוח מתמשך או הנחיות מקדימות, כי זה משנה את מה שבית המשפט בוחן (סעיף 33א).
אתם שוקלים תומך בקבלת החלטות לקרוב, או מתלבטים בין תומך, אפוטרופוס וייפוי כוח מתמשך? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונבדוק יחד מה מתאים למצב.