גמלת ניידות היא מערך הטבות של הביטוח הלאומי למי שיש לו מוגבלות בניידות בגלל ליקוי ברגליים, והיא מתחילה לא בביטוח הלאומי אלא בוועדה רפואית של משרד הבריאות. לפי הביטוח הלאומי, מי שהוועדה קבעה לו 40% מוגבלות בניידות לפחות ויש לו רישיון נהיגה תקף, או 60% לפחות ללא רישיון אבל עם מורשה נהיגה, עשוי להיות זכאי להטבות לבעלי רכב. מי שאין לו רכב עשוי להיות זכאי לקצבת ניידות לחסרי רכב. ההטבות ניתנות לתושב ישראל מגיל 3 עד גיל הפרישה.
הדף מסביר מי זכאי, איך מגישים, איזו הטבה לאיזה מצב, ואיך מערערים. המידע כללי, ומבוסס על דפי המידע של הביטוח הלאומי. הגמלה ניתנת לפי “הסכם הניידות”, כפי שהאתר מכנה אותו. סכומי הקצבאות מתעדכנים ומתפרסמים באתר הביטוח הלאומי.
מי זכאי לגמלת ניידות? התנאים
לפי הביטוח הלאומי, נדרשים שני תנאים:
- ועדה רפואית של משרד הבריאות קבעה אחוזי מוגבלות בניידות בגלל ליקויים ברגליים, לפי רשימת ליקויים מוגדרת. הרשימה כוללת, למשל, שיתוקים, קטיעות, הגבלת תנועה במפרקים, קיצור גפה, מומים מלידה וקומה נמוכה.
- הוא תושב ישראל הנמצא בישראל, מגיל 3 עד גיל הפרישה. גיל הפרישה לעניין זה זהה לגברים ולנשים.
אחוזי מוגבלות זמניים לא מזכים בהטבות. ומי שזכאי, עקב נכותו, לתשלום עבור אחזקת רכב, להשתתפות בהוצאות ניידות או לפטור ממסים על רכב לפי אחד מהחוקים האלה, אינו זכאי להטבות: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), חוק המשטרה (נכים ונספים), חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), חוק נכי המלחמה בנאצים, חוק הגמלאות לנפגעי ספר, וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
הסף לרכב: 40%, 60% ורישיון נהיגה. דוגמה מחושבת
רוב ההטבות ניתנות למי שיש לו רכב בבעלותו וברשותו, או שעומד לרכוש רכב. הסף תלוי ברישיון: עם רישיון נהיגה תקף, לפחות 40% מוגבלות בניידות. בלי רישיון, לפחות 60%, ובתנאי שיש “מורשה נהיגה”.
נניח שהוועדה קבעה 50% מוגבלות בניידות. מי שיש לו רישיון נהיגה תקף עומד בסף של 40%. מי שאין לו רישיון לא עומד בסף של 60%, ולכן, לפי הכתוב באתר, הוא לא עומד בתנאי להטבות לבעלי רכב. לכן שווה לקרוא את האחוז שנקבע בפרוטוקול לפני שמחליטים אם לערער.
מורשה נהיגה הוא קרוב משפחה, או מטפל שאינו קרוב, שיש לו רישיון תקף, שמתגורר באותו בניין או בבניין סמוך (עד 1,500 מטר בקו אווירי), ושקיבל אישור מהביטוח הלאומי. מי שאין לו רכב בבעלותו וברשותו עשוי להיות זכאי לקצבת ניידות לחסרי רכב, לנסיעות בתחבורה ציבורית, להסעות ועוד.
מה ההטבות? ומה בוחרים כשיש עוד קצבה
ההטבות בניידות מגוונות, ולכל אחת תנאי זכאות משלה: קצבת ניידות, הלוואה עומדת לקונה רכב ראשון או להחלפת רכב, הלוואה מקרן הלוואות לקונה רכב חדש, הלוואה והחזר הוצאות לאבזרים מיוחדים ברכב, הלוואה למתקן הרמה לכיסא גלגלים, לימוד נהיגה ברכב לאבזרים מיוחדים, ושירותי גרירה. יש גם תעודת נכה, תג חניה לנכה, השבתת רכב עקב גניבה או נזק, ורכב ביבוא אישי.
מי שמקבל גם קצבה אחרת בביטוח הלאומי צריך, לפי האתר, לבחור ביניהן, למעט מקרים מוגדרים:
- קצבת ילד נכה: בוחרים, אלא אם נקבעו 80% מוגבלות בניידות לפחות, או שוועדה רפואית של לשכת הבריאות קבעה שהילד זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו. על הקצבה הזו כתבנו ב“גמלת ילד נכה”.
- קצבה לשירותים מיוחדים: בוחרים, אלא אם הקצבה לשירותים מיוחדים היא 100% לפחות, או נקבעו 100% מוגבלות בניידות, או הוועדה קבעה כיסא גלגלים.
לילדים יש כלל מיוחד. הביטוח הלאומי מאשר הטבות כ“בעל רכב” לשני אחים או יותר, שלכל אחד נקבעו לפחות 80% מוגבלות בניידות והם גרים באותה דירה, גם אם מתחת לגיל 3. ואילו קצבת “חסר רכב” לא ניתנת לילדים מתחת לגיל 3.
איך מגישים? הסדר הנכון
בניגוד לגמלאות אחרות, התביעה לגמלת ניידות מתחילה בלשכת הבריאות המחוזית, בבקשה לבדיקה רפואית לקביעת מוגבלות בניידות. הנה הסדר:
- בודקים בוועדה רפואית של משרד הבריאות בלשכת הבריאות האזורית.
- הוועדה מוציאה פרוטוקול עם אחוזי המוגבלות והנימוקים. הביטוח הלאומי מקבל אותו ורואה בו תביעה להטבות בניידות.
- רופא של הביטוח הלאומי בודק את ההחלטה, ומחליט אם לקבל אותה, אם לקבוע אותה לצמיתות, או לערער עליה.
- פקיד תביעות במחלקת ניידות בודק את הזכאות, ולפעמים מבקש מסמכים.
- מי שזקוק לרכב מיוחד נבדק גם בוועדה לגודל רכב במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, והחלטה בתביעה תתקבל רק אחריה.
מסמכים לבעלי רכב: צילום רישיון נהיגה תקף עם פירוט כל ההגבלות, צילום פוליסת ביטוח מקיף, תלושי שכר של שלושת החודשים האחרונים אם יש הכנסה, וכתב התחייבות חתום. לחסרי רכב: תלושי שכר אם יש הכנסה וכתב התחייבות, ומי ששוהה במוסד מצרף גם אישור על יציאות ברכב, שש בחודש לפחות. מי שהנסיעה לוועדה קשה לו בתחבורה ציבורית, וקצבת ניידות לא משולמת לו, ייתכן שיהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה.
ערעור: 60 יום, ובדיקה חוזרת עלולה להוריד
לא מרוצים מהחלטת הוועדה של משרד הבריאות? אפשר לערער לוועדה רפואית לעררים במשרד הבריאות תוך 60 יום מהיום שקיבלתם את הפרוטוקול. גם הביטוח הלאומי רשאי לערער. נניח שהפרוטוקול התקבל ב-3 במרץ: 60 הימים מסתיימים ב-2 במאי, ולכן כדאי להגיש לפני כן. ערעור על החלטה בוועדה לגודל רכב מוגש לוועדת השגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, גם הוא תוך 60 יום.
האתר מוסיף שעל החלטת ועדת העררים אפשר להגיש ערעור, ומציין “בית הדין המחוזי”. סעיף 10 לחוק הביטוח הלאומי קובע שקביעת דרגת נכות מכוח הסכם לפי סעיף 9 ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לבית דין אזורי לעבודה. את הערכאה ואת המועד כדאי לברר לגופו של מקרה, לפני הגשה.
אפשר גם לבקש בדיקה חוזרת בגלל החמרה. אם חלפו 12 חודשים מהבדיקה האחרונה, מגישים בקשה ללשכת הבריאות. אם עוד לא, ההפניה נעשית בידי הביטוח הלאומי. ויש סיכון: הוועדה רשאית לקבוע אחוזי מוגבלות נמוכים מאלה שנקבעו קודם, ולשנות החלטה לגבי כיסא גלגלים. כדאי לשקול זאת לפני בקשה.
מי שקיבל גמלת ניידות לפני גיל הפרישה יכול להמשיך לקבל אותה אחריו, אם עומד בתנאים שהאתר מפרט. אבל לפי הסכם הניידות אי אפשר להגיש תביעה לראשונה אחרי גיל הפרישה. ואם התביעה נדחתה, על המסלולים כתבנו ב“ביטוח לאומי דחה תביעה”.
מבקשים גמלת ניידות, או קיבלתם החלטה של ועדה שאינכם בטוחים בה? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: התקשרו ל-054-9898857, ונעבור יחד על הפרוטוקול ועל המועדים.