ערעור על ועדת ערר של הביטוח הלאומי מוגש לבית הדין האזורי לעבודה, בשאלה משפטית בלבד, בתוך 60 ימים מהיום שבו נמסרה ההחלטה למערער (סעיפים 123 ו-213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995; תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל״ז-1977). על פסק הדין של בית הדין האזורי אפשר לבקש רשות ערעור לבית הדין הארצי, והבקשה מוגשת בתוך 30 ימים (תקנה 75(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב-1991). את שלב הערר לפני כן הסברנו בדף “ערר על ועדה רפואית”. כאן נעסוק בשלב הבא, בבית הדין. המידע כללי, ומבוסס על החוק, על התקנות ועל דפי המידע של הביטוח הלאומי.
על אילו החלטות אפשר לערער לבית הדין?
החוק מזכיר כמה ועדות, בשני סעיפים. בנפגעי עבודה: החלטה של הוועדה הרפואית לעררים (סעיף 123). בנכות כללית: החלטה של הוועדה הרפואית לעררים, שדנה באחוזי הנכות הרפואית, או של הוועדה לעררים, שדנה בדרגת אי הכושר להשתכר (סעיף 213). וגם החלטה של ועדה לעררים לשירותים מיוחדים (סעיף 213). התקנות מגדירות “החלטה” בהפניה לסעיפים 123 ו-213, ומחילות עליהן מועד של 60 ימים (תקנות 1 ו-2 לתקנות המועד).
לפני בית הדין צריך להיות שלב קודם. בנכות מעבודה, לפי הביטוח הלאומי, הערר על ועדה רפואית מוגש בתוך 30 יום, ובנכות כללית בתוך 60 ימים. בלי החלטה של ועדת הערר אין על מה לערער לבית הדין.
שלושה מועדים שלא מערבבים
במסלול של נכות יש שלושה שעונים, ולא פעם אנשים מתבלבלים ביניהם:
- ערר על החלטת הוועדה הרפואית הראשונה: 30 יום בנכות מעבודה, 60 יום בנכות כללית, לפי הביטוח הלאומי.
- ערעור על החלטת ועדת הערר לבית הדין האזורי לעבודה: 60 ימים מהיום שבו נמסרה ההחלטה למערער (תקנה 2 לתקנות המועד).
- בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי על פסק הדין של האזורי: 30 ימים מיום שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המבקש, או מיום שהומצא לו, אם ניתן שלא בפניו (תקנה 75(א) לתקנות סדרי הדין).
המועד של 60 הימים נספר מיום שההחלטה נמסרה למערער, ולכן כדאי לשמור את המכתב ואת המעטפה, ולרשום מתי הם הגיעו. כשהמוסד הוא המערער, ההחלטה נחשבת כאילו נמסרה לו ביום שבו נמסרה למזכיר הוועדה שהוא עובד המוסד (תקנה 2). כשהמועד חלף, תקנה 125 לתקנות סדרי הדין מאפשרת לבית הדין להאריך מועד שנקבע בחיקוק מטעמים מיוחדים שיירשמו. האם היא חלה על המועד הזה בפועל, ובאילו נסיבות, לא בדקנו בפסיקה, ואין להסתמך עליה. כדאי להגיש בזמן.
דוגמה לספירה, בקירוב. נניח שוועדת הערר החליטה, וההחלטה נמסרה לכם ב-1 במרץ. 60 ימים מגיעים בסביבות 30 באפריל. היום המדויק תלוי בכללי הספירה, ולכן כדאי להתייחס לתאריך המוקדם, ולא להגיע אליו ביום האחרון. אותו היגיון חל על 30 הימים של בקשת הרשות לערער, שנספרים מיום פסק הדין.
מה נחשב שאלה משפטית?
החוק לא מגדיר. ההוראה היחידה היא שהערעור “בשאלה משפטית בלבד”, ולכן אי אפשר להניח שבית הדין יבחן מחדש את ההערכה הרפואית. מה שאפשר לבדוק, מתוך החוק והתקנות עצמם, הוא אם הוועדה עשתה את מה שנקבע לה לעשות. כמה דוגמאות לשאלות שכדאי לברר לפני הערעור:
- האם ההחלטה ניתנה בכתב וצורפו אליה הממצאים והנימוקים? בנפגעי עבודה, תקנה 24(ב) לתקנות קביעת דרגת נכות קובעת זאת, ותקנה 25 מחייבת למסור לנפגע, לפי בקשתו, העתק מהממצאים והנימוקים.
- האם דיוני הוועדה נרשמו בפרוטוקול שנחתם על ידי חברי הוועדה? זו הוראה של תקנה 24(א) באותן תקנות, ותקנה 31 מחילה את תקנות 24 ו-25 גם על ערעור בפני ועדה לערעורים.
- האם הוועדה בחנה את מה שהחוק הורה לה לבחון? בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בנכות כללית (עב״ל 327/03, 15.4.2004) נאמר שהנחיות חלקיות מצויות בסעיף 209(ב) לחוק, והן צריכות להנחות גם את הוועדה: לבחון את השפעת הליקויים על היכולת לחזור לעבודה במלואה או בחלקה, ואת היכולת לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש. בנוסח החוק היום ההוראה פונה לפקיד התביעות.
- האם ההנמקה היא הנמקה, או רק מסקנה? באותו פסק דין נכתב: “האמור הינו מסקנה ולא הנמקה מספקת לקביעת דרגת אי הכושר”. בפסק הדין הזה הצדדים הסכימו להחזיר את העניין לוועדה, כדי שתבחן מחדש לפי הנחיות בית הדין.
כל אחת מהשאלות האלה היא נקודת בדיקה, ולא ערובה לכך שבית הדין יראה בה טעות משפטית. ההכרעה בכל מקרה היא של בית הדין. פסק דין אחד שמצאנו לא מייצג את כל הפסיקה. ובסעיף 124 נקבע שקביעת דרגת הנכות לפי סעיפים 118 עד 122 מחייבת את בית הדין לעבודה, ולכן הוא לא יחליף אותה בשיקול רפואי משלו.
מה לאסוף לפני שפונים?
- את החלטת ועדת הערר, עם התאריך שבו התקבלה. מבקשים עותק עם הממצאים והנימוקים, אם לא צורף.
- את החלטת הוועדה הרפואית הראשונה, ואת הערר שהוגש ונימוקיו.
- את המסמכים הרפואיים שהוגשו לוועדות, וכל מסמך שנוסף אחריהן.
- את הפרוטוקולים, אם יש בידיכם.
- את כל מכתב או הודעה שקיבלתם מהביטוח הלאומי בעניין התביעה, כולל מעטפות.
בתביעות לפי חוק הביטוח הלאומי, תקנה 14 לתקנות סדרי הדין מחייבת לציין בכתב התביעה את מספר הזהות ולצרף העתקים מכל ההחלטות של המוסד שבגינן מוגשת התובענה. אם ההליך שלכם מתנהל בצורה אחרת, כדאי לבדוק את הטפסים והמסמכים הנדרשים מול בית הדין.
באיזה בית דין, ומה קורה בהמשך?
בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי, מקום השיפוט הוא בית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע (תקנה 3(א)(8) לתקנות סדרי הדין). “תובענה” מוגדרת בתקנות באופן רחב, ולכן נראה שהכלל חל גם על ערעור, אבל כדאי לוודא את בית הדין הנכון לפני ההגשה. בתובענה לפי חוק הביטוח הלאומי, המוסד מגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מהיום שנמסר לו העתק מכתב התביעה (תקנה 33).
פסק הדין של בית הדין האזורי ניתן לערעור לבית הדין הארצי רק אם נתקבלה רשות מנשיא בית הדין הארצי או סגנו, או משופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא (סעיפים 123 ו-213). לפי תקנה 75(ב), אם ניתנה רשות, המועד להגשת הערעור הוא 30 ימים מהיום שבו ניתנה הרשות, ואם לא הוגש כתב ערעור בתוך 30 הימים, בקשת הרשות נחשבת ככתב ערעור.
מתי כדאי לדבר עם עורכת דין?
כשהמועד מתקרב, כשלא ברור אם הכשל בוועדה הוא משפטי או רפואי, וכשצריך להחליט אם להגיש ערעור או לבקש שהוועדה תדון שוב. בדיקת ההחלטה והנימוקים לפני ההגשה מאפשרת להחליט אם יש על מה לערער. אין בייצוג כדי לקבוע מראש את התוצאה, וההכרעה היא של בית הדין.
קיבלתם החלטה של ועדת ערר שאינכם מקבלים, והמועד של 60 הימים רץ? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונבדוק יחד את ההחלטה, המסמכים והמועדים.