נכות כללית היא קצבה חודשית של הביטוח הלאומי למי שמחלה, תאונה או מום מלידה פוגעים ביכולת שלו לעבוד ולהשתכר. הדף הזה עונה על השאלות שאנשים שואלים לפני שמגישים תביעה: מי זכאי, מה ההבדל בין אחוזי נכות לדרגת אי כושר, אילו מסמכים צריך, ומה קורה אחרי ההגשה. המידע כללי ומבוסס על דפי ההסבר של הביטוח הלאומי, שנקראו ב-4.10.2026. אתר הביטוח הלאומי עצמו מציין שהוא כולל מידע כללי ואינו נוסח מחייב של החוק.
מי זכאי לקצבת נכות כללית?
לפי הביטוח הלאומי, זכאי תושב ישראל שמלאו לו 18 ועדיין לא הגיע לגיל פרישה, שיש לו ליקוי גופני, שכלי או נפשי שנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה. כדי להתחיל לקבל קצבה צריך לעמוד בארבעה תנאים.
התנאי הראשון הוא גיל ותושבות. השני הוא הכנסה: אינכם עובדים, או שהכנסתכם כשכירים או כעצמאים נמוכה מ-8,261 ש״ח (נכון ל-1.1.2026) במשך 90 ימים רצופים בתוך 15 החודשים שקדמו להגשת התביעה. התנאי השלישי הוא נכות רפואית: רופא מטעם הביטוח הלאומי קבע לכם נכות רפואית של 60% לפחות, או של 40% לפחות אם יש לכם כמה ליקויים ועל אחד מהם נקבעה נכות של 25% לפחות.
התנאי הרביעי הוא דרגת אי כושר: נקבע שבגלל הנכות אינכם מסוגלים לעבוד, או שיכולת ההשתכרות שלכם ירדה ב-50% לפחות, ונקבעה לכם דרגת אי כושר של 60%, 65%, 74% או 100%. כל ארבעת התנאים צריכים להתקיים יחד.
אישה נשואה שלא עבדה תקופה ארוכה נבדקת במסלול נפרד, שהביטוח הלאומי מכנה מסלול עקרת בית. הוא חל אם לא עבדה 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים ב-48 החודשים שקדמו ליום הגשת התביעה (או ליום שבו הפסיקה לעבוד, אם זה קרה אחרי ההגשה). במסלול הזה נבדק כושרה לתפקד במשק בית רגיל.
מה ההבדל בין אחוזי נכות רפואית לדרגת אי כושר?
אלה שתי קביעות נפרדות, ושתיהן נדרשות. אחוזי הנכות הרפואית אומרים עד כמה הליקוי חמור מבחינה רפואית. דרגת אי הכושר אומרת עד כמה הוא פוגע ביכולת שלכם לעבוד ולהשתכר. אפשר לקבל אחוזי נכות גבוהים ועדיין לא לקבל קצבה אם נקבעה דרגת אי כושר נמוכה.
אחוזי הנכות הרפואית נקבעים בוועדה רפואית לפי רשימת המבחנים הרפואיים שבתקנות הביטוח הלאומי, ובה אחוז נכות מוגדר לכל ליקוי. דרגת אי הכושר נקבעת על ידי פקיד התביעות של הביטוח הלאומי אחרי התייעצות עם רופא מוסמך ועם פקיד שיקום. הוא בוחן עד כמה הליקוי משפיע על הכושר לעבוד ולהשתכר, על היכולת לחזור לעבודה מלאה או חלקית ועל היכולת לעבוד בעבודה אחרת או ללמוד מקצוע חדש, לפי ההשכלה, הכושר הגופני ומצב הבריאות.
הביטוח הלאומי מציין שאובדן כושר של פחות מ-50% אינו מזכה בקצבה. כשהמצב הרפואי עדיין לא יציב, פקיד התביעות רשאי לקבוע דרגת אי כושר לזמן מוגבל, עד שנתיים, ובסיומה היא נבדקת שוב.
איך נקבעים אחוזי הנכות כשיש כמה מחלות?
לא מחברים את האחוזים. כשיש כמה ליקויים, הביטוח הלאומי מחשב אחוז משוקלל. הדוגמה שהוא מביא: 20% על מחלה בגב ו-10% על מחלה ברגל. את ה-10% מחשבים מתוך ה-80% שנשארו אחרי ה-20% הראשונים, כלומר 8%, והסך הכול הוא 28% ולא 30%.
יש גם ליקויים שנקראים מנופים. אלה ליקויים שמופיעים ברשימת המבחנים, אבל נקבע בתקנות שאינם משפיעים על הכושר לעבוד, ולכן אחוזיהם לא נכנסים לחישוב. כדאי לדעת את זה כשקוראים את החלטת הוועדה: ייתכן שנרשם ליקוי ואחוז שלא נספרו בסוף.
איך מגישים תביעה לנכות כללית, ואילו מסמכים צריך?
אפשר למלא את התביעה באתר הביטוח הלאומי, למלא אותה בכתב ולשלוח בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף, או למלא אותה בטלפון עם נציג שירות במוקד *3928. מי שמאושפז בבית חולים יכול להגיש דרך עובד סוציאלי בבית החולים. הגשה אפשרית מגיל 18 ועד 12 חודשים אחרי גיל הפרישה.
לפי הביטוח הלאומי מצרפים לתביעה: טופס תביעה, מסמכים רפואיים (סיכומי מחלה או כל מסמך אחר שמפרט את המחלות, הטיפולים והתרופות), ולשכירים 15 תלושי שכר אחרונים או אישור מעסיק על תקופת ההעסקה והשכר. עצמאי מצהיר בסניף הביטוח הלאומי על השינויים בעבודתו ובהכנסותיו ומגיש את השומות האחרונות. כמו כן מפרטים הכנסות שלא מעבודה ב-15 החודשים האחרונים, כמו פנסיה או תשלומים מחברת ביטוח.
המסמכים הרפואיים הם לב התיק. כדאי לאסוף אותם לפני ההגשה, לוודא שהם עדכניים ושהם מתארים את המצב היום ולא רק את העבר. עורכת דין יכולה לעבור איתכם על החומר לפני שמגישים ולבדוק מה חסר.
מה קורה אחרי הגשת התביעה?
במידת הצורך תוזמנו לבדיקה בוועדה רפואית. בוועדה רופא מטעם הביטוח הלאומי בוחן את המסמכים, שומע את התלונות ובודק אם יש צורך, ולאחר מכן קובע את אחוזי הנכות לפי רשימת המבחנים. הביטוח הלאומי כותב שהבדיקה בוועדה “מיועדת לקביעת אחוז נכות ולא לצורך טיפול רפואי”, ולכן היא שונה מביקור אצל רופא משפחה. על הכנה לוועדה ועל הערעור על החלטתה יש דפים נפרדים באתר: ״ועדה רפואית״ ו״ערר על ועדה רפואית״. ערר (בקשה שוועדה לעררים תבדוק שוב את ההחלטה) אפשר להגיש למי שנקבעו לו פחות מ-80% נכות רפואית או דרגת אי כושר שאינה עולה על 74%, ובתוך 60 ימים מקבלת ההודעה.
תביעות של אנשים עם מוגבלות קשה מטופלות במסלול מהיר, והביטוח הלאומי משתדל לסיים אותן תוך 30 ימים מקבלת התביעה. בין הזכאים לכך חולי מחלה ממארת בטיפול פעיל, מי שנקבע להם ליקוי נפשי של 50% לפחות, ומי שבשנה הראשונה אחרי השתלת כליה, לב, ריאות, כבד, לבלב או מח עצם.
אם מאושרת קצבה, היא משולמת מהיום ה-91 לקביעת דרגת אי הכושר. אפשר לקבל גם תשלום רטרואקטיבי (תשלום אחורה על תקופה שעברה) עד 12 חודשים לכל היותר מיום הגשת התביעה. למי שנקבעה דרגת אי כושר של 100% לתקופה של 6 חודשים לפחות, הקצבה משולמת כבר מהיום ה-31. הקצבה משולמת בדרך כלל ב-28 בכל חודש, והמועד עשוי להשתנות בחגים.
כמה היא קצבת נכות כללית, ואפשר לעבוד ולקבל אותה?
הסכום תלוי בדרגת אי הכושר. לפי הביטוח הלאומי, מ-1.1.2026 הקצבה החודשית היא 4,711 ש״ח בדרגה מלאה (100% או 75%), 3,211 ש״ח בדרגה של 74%, 2,894 ש״ח בדרגה של 65% ו-2,718 ש״ח בדרגה של 60%. יש תוספות עבור ילדים ועבור בן או בת זוג, בתנאים. הסכומים עשויים להשתנות, ולכן כדאי לבדוק את הנתון העדכני באתר הביטוח הלאומי.
כן, אפשר לעבוד ולהמשיך לקבל קצבה. הביטוח הלאומי כותב: “אם אתה מקבל קצבת נכות, תוכל לצאת לעבוד ולהמשיך לקבל קצבה”. סכום ההכנסה שמשפיע על הקצבה משתנה לפי דרגת אי הכושר. עוד נכתב שם: “דרגת אי-הכושר שנקבעה לך תישאר כפי שהיא, גם אם תתחיל לעבוד”, ומי שהפסיק לעבוד או שהכנסתו ירדה מ-8,261 ש״ח יכול לחזור לקבל קצבה בלי בדיקה חוזרת בוועדה, כל עוד דרגת אי הכושר בתוקף.
התביעה נדחתה או שהקצבה נמוכה: מה אפשר לעשות?
קודם כול כדאי לקרוא את ההחלטה ולבדוק מה נקבע: אחוזי הנכות הרפואית, דרגת אי הכושר או סיבה אחרת, כמו הכנסה גבוהה. הסיבה קובעת מה הצעד הבא. אם נדחתה תביעה בגלל הכנסות גבוהות והכנסתכם פחתה, לפי הביטוח הלאומי אפשר להגיש תביעה חוזרת ללא המתנה.
אם נדחתה תביעה בגלל אחוזי נכות נמוכים או דרגת אי כושר נמוכה, או אושרה קצבה חלקית, אפשר לבקש בדיקה מחדש כעבור 6 חודשים מהקביעה האחרונה. הביטוח הלאומי מציין שבבדיקה מחדש הוא רשאי גם להפחית את האחוזים ואת דרגת אי הכושר שנקבעו קודם, ולכן כדאי להתייעץ לפני שמגישים בקשה כזו. מצב רפואי שהחמיר מאפשר בקשה לבדיקה מחדש של אחוזי הנכות הרפואית בלבד, אבל רק בתנאים מסוימים: דרגת אי כושר של 75% או 100%, 12 חודשים מהבדיקה האחרונה, קביעה של רופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי שחלה החמרה, ושאתם לא מאושפזים במוסד.
מתי כדאי לפנות לעורכת דין בתביעה לנכות כללית?
אין חובה להיעזר בעורכת דין, והביטוח הלאומי מאפשר להגיש תביעה לבד. מי שמכין תיק לוועדה, קיבל החלטה שנראית לא מתאימה למצבו, או חושש שבדיקה מחדש תפגע בו, כדאי לו לשקול בדיקה של המסמכים לפני צעד נוסף. הביטוח הלאומי מציין שזכותכם להגיע לוועדה הרפואית עם ייצוג משפטי.
קיבלתם החלטה בתביעה לנכות כללית או שאתם לפני הגשה? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: כדאי להתקשר ל-054-9898857, ובשיחה נבדוק יחד את המסמכים הרפואיים ואת ההחלטה.