פטור ממס הכנסה לנכים נקבע בסעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. הוא פוטר ממס, עד תקרה, הכנסה מיגיעה אישית, כמו הכנסה מעבודה או מעסק, של עיוור או של נכה שנקבעה לו נכות גבוהה: 100%, או 90% לפחות בחישוב מיוחד של ליקויים באיברים שונים (למי שזכאי לתגמול חודשי לפי חוק הנכים או חוק נפגעי פעולות איבה), ולמי שאינו זכאי לתגמול כזה 90% לפחות ובלבד שנקבעו לו 40% לפחות בליקוי אחד. הפטור תלוי גם במשך הנכות: נקבעה לתקופה של 365 ימים ומעלה, או בין 185 ל-364 ימים, והתקרה בכל מקרה שונה. סכומי התקרה מתעדכנים מעת לעת, ולכן הם לא מופיעים בדף. אותם כדאי לבדוק ברשות המסים.
הדף מסביר את המבנה של הסעיף, מי קובע את אחוזי הנכות, מה ההליך לפי התקנות, ואיך הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קשורה לעניין. המידע כללי, והוא מבוסס על נוסח הפקודה ועל תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש״ם-1979.
פטור ממס הכנסה לנכים: שתי דרכים בסעיף 9(5)
הסעיף מבחין בין שתי קבוצות, וכל אחת עם תנאים משלה:
- פסקת משנה (א): עיוור או נכה שזכאי לתגמול חודשי לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט-1959, או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל-1970, ונקבעה לו נכות של 100%, או של 90% לפחות כשהאחוז הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי באיברים שונים.
- פסקת משנה (א1): עיוור או נכה שאינו זכאי לתגמול חודשי לפי החוקים האלה, ונקבעה לו נכות של 90% לפחות, ובלבד שנקבעה לו נכות של 40% לפחות בשל ליקוי אחד.
לכל אחת מהקבוצות יש תקרה משלה להכנסה מיגיעה אישית. פסקת משנה (ב) מוסיפה הסדר להכנסה שאינה מיגיעה אישית, עם תקרה נפרדת, ותקרה גבוהה יותר להכנסה מריבית על פיצויים או כספי ביטוח בגין פגיעת גוף. הסכומים עצמם לא נכתבים כאן. הנוסח של הפקודה בוויקיטקסט אינו נוסח רשמי, ואי אפשר להניח שהסכומים בו מעודכנים.
מה ההבדל בין פטור על קצבת הנכות לפטור על הכנסה מיגיעה אישית?
כדאי להבחין בין שני הפטורים. קצבת נכות שמשלם הביטוח הלאומי פטורה ממס בסעיף אחר, 9(6ג), שמונה בין השאר קצבת נכות לפי פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי וקצבת נכות לפי סימן ה׳ לפרק ה׳. סעיף 9(5) עוסק במשהו אחר: הכנסה מיגיעה אישית של מי שנקבעה לו נכות גבוהה. אם אתם עובדים וגם מקבלים קצבה, כדאי לבדוק כל אחד מהם בנפרד.
מי קובע את אחוזי הנכות לצורך הפטור?
בסעיף 9(5) נאמר שאם אחוז הנכות נקבע לפי אחד מהחוקים שמנויים בו, הקביעה הזו חלה. בין החוקים: פרקים ה׳, ט׳, י״ג או י״ג1 לחוק הביטוח הלאומי, שעוסקים בין השאר בנפגעי עבודה ובביטוח נכות. כלומר אחוזי נכות שנקבעו לפי הפרקים האלה, למשל בוועדה רפואית של הביטוח הלאומי, יכולים לשמש גם לפטור. הביטוח הלאומי עצמו כותב שהפרוטוקול של הוועדה הרפואית, שמצורף להחלטה, “יכול לשמש אותך לצורך בקשת פטור ממס הכנסה”. על הוועדה עצמה ראו “ועדה רפואית”, ועל התחומים “נכות כללית” ו“תאונת עבודה”.
מי שאחוז נכותו לא נקבע לפי אחד החוקים האלה, אחוז הנכות ייקבע לפי תקנות שהתקין שר האוצר באישור ועדת הכספים (סעיף 9(5)).
הליך קביעת האחוז לפי התקנות: מה כתוב בהן
לפי תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש״ם-1979:
- האחוז נקבע בידי ועדה שבוחר “רופא מוסמך”. בדרך כלל זה פוסק רפואי אחד, ולפעמים שניים (תקנה 2).
- הבקשה מוגשת למזכיר הוועדה “באמצעות הנציב”, והנכה משלם למוסד את הוצאותיו, כפי שהמוסד קובע (תקנה 3).
- הוועדה רשאית, בהסכמת הנכה, לקבוע את האחוז על סמך מסמכים רפואיים בלבד (תקנה 6).
- האחוז נקבע לפי המבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי, ולא יעלה על 100% (תקנה 11).
- האחוז חל מתאריך הגשת הבקשה, אך הוועדה רשאית לקבוע אותו מתאריך מוקדם יותר (תקנה 13).
- הוועדה מחליטה אם הקביעה לתקופה בלתי מסוימת, או שיש לדון בה מחדש, ומציינת את המועד (תקנה 14).
ואם לא מסכימים? הנכה או הנציב רשאים לערור לפני ועדה רפואית לעררים, תוך 45 יום מהיום שבו נמסרה להם ההחלטה. הוועדה לעררים מורכבת משלושה רופאים, והחלטתה סופית (תקנה 18). מי שרוצה קביעה מחדש רשאי לבקש אותה אחרי שעברו שישה חודשים, אם מצרף אישור מרופא שמצבו הוחמר (תקנה 25). לפרטים מעשיים, כמו איזה טופס ולאן, כדאי לברר ברשות המסים.
מה קורה אם הנכות נקבעה רק לחלק מהשנה? דוגמה מחושבת
סעיף 9(5)(ג) קובע שאם נכות לתקופה של 365 ימים ומעלה נקבעה רק לחלק משנת המס, הפטור חל על חלק מההכנסה בשנה, ובאותו יחס מוקטנת התקרה. היחס הוא מספר הימים בשנה שלגביהם נקבעה הנכות, חלקי 365.
נניח שנקבעה נכות לתקופה ארוכה, שמתחילה ב-1 באוקטובר. בשנת המס הזו יש 92 ימים של נכות (31 באוקטובר, 30 בנובמבר, 31 בדצמבר). היחס הוא 92 חלקי 365, כ-25.2%. נניח עוד שההכנסה מיגיעה אישית בשנה כולה היתה 120,000 ש״ח. החלק שאליו מתייחס הפטור הוא כ-30,247 ש״ח (120,000 כפול 92 חלקי 365), והתקרה בחוק מוקטנת באותו יחס. החלק שמחוץ לתקופת הנכות לא נהנה מהפטור.
בנכות לתקופה של 185 עד 364 ימים נאמר שאם התקופה חלה בשתי שנות מס, סך הסכום הפטור בשתי השנים לא יעלה על הסכום הנקוב לאותה תקופה. לכן כדאי לשים לב לתאריכים שהוועדה קבעה.
החזר מס על שנים קודמות
נכות יכולה להיקבע מתאריך מוקדם (תקנה 13), ויתכן שמס שולם ביתר בשנים שעברו. סעיף 160(א) לפקודה עוסק בהחזר מס יתר, בתנאי שהדוח לאותה שנה הוגש לא יאוחר מתום שש שנים אחריה. הסעיף קובע גם מועדים להגשת הבקשה, והם תלויים במועד השומה ובמועד תשלום המס. ולפי סעיף 160(ב), מי שלא הגיש דוח לאותה שנה, או הזניח אותו, לא יקבל החזר אלא אם הוכיח שלא היתה מרמה או מחדל במזיד. מי שחושב שמגיע לו החזר צריך לבדוק איזו שנה ואיזה מסמך.
שלוש הנחות שגויות שכדאי להימנע מהן
- “נכה 100% פטור מכל מס.” הפטור הוא על הכנסה מיגיעה אישית, עד תקרה שקבועה בחוק, ולא על כל ההכנסה.
- “נכות זמנית נותנת אותו פטור כמו נכות קבועה.” בסעיף יש תקרה אחרת לנכות שנקבעה לתקופה של 185 עד 364 ימים, והיא נמוכה מהתקרה לתקופה של 365 ימים ומעלה.
- “הפרוטוקול של הוועדה נחוץ רק לקצבה.” לפי הביטוח הלאומי, כדאי לשמור עותק ממנו גם לבקשת פטור ממס הכנסה.
מה כדאי להכין?
- פרוטוקול הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, עם אחוזי הנכות, התאריך והאם הקביעה קבועה או זמנית.
- אם הקביעה זמנית: מועד הדיון מחדש.
- נתוני ההכנסה מיגיעה אישית (מעבודה או מעסק) לפי שנים, בתלוש או בדוח השנתי.
- לכל שנה: התאריך שבו חלה הנכות, כדי לחשב את החלק היחסי.
מי שלא בטוח איזה מסלול מתאים לו, או רוצה להבין מה צריך להגיש לפני שמבקשים פטור? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: התקשרו ל-054-9898857, ונעבור יחד על הוועדה, על התאריכים ועל המסמכים.