מי זכאי לדמי אבטלה, וכמה מקבלים? שכיר שהפסיק לעבוד, נרשם בשירות התעסוקה ומתייצב בו, ושולמו בעבורו דמי ביטוח אבטלה ב-12 חודשים לפחות מתוך 18 החודשים שלפני האבטלה (סעיפים 160 ו-161 לחוק הביטוח הלאומי). הסכום ליום מחושב לפי השכר היומי הממוצע בשישה החודשים האחרונים (סעיף 170), באחוזים שיורדים ככל שהשכר עולה (סעיף 167 ולוח ז׳), ויש תקרה: נכון ל-1.1.2026, 550.76 ש״ח ליום ב-125 ימי התשלום הראשונים, לפי טבלת הביטוח הלאומי. מספר ימי התשלום נקבע לפי הגיל ומספר התלויים (סעיף 171). הצעד הראשון הוא להירשם בשירות התעסוקה מיד, גם לפני שכל המסמכים בידיים.
המידע בדף מבוסס על חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995, ועל דפי המידע של הביטוח הלאומי. מספר ימי התשלום תלוי בגיל ובמספר התלויים: בין 50 ל-175 ימים, ולנשים בגילאי 57 עד 67 שנולדו מ-1.1.1960 ואילך עד 300 ימים (סעיף 171). מי שהתפטר ללא הצדקה לא מקבל דמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים (סעיף 166(ב)). בהמשך: דוגמה מחושבת, רשימת מסמכים, וצעד אחר צעד. המידע כללי.
מי זכאי לדמי אבטלה?
לפי אתר הביטוח הלאומי, יש חמישה תנאים, וצריך לעמוד בכולם:
- תושבות: תושב ישראל, או תושב ארעי.
- גיל: מגיל 20, ועד גיל 67 לפי האתר. מי שבין 18 ל-20 יכול להיות זכאי רק במקרים מסוימים, למשל מפרנס יחיד (סעיף 160(ג)).
- הפסקת עבודה: פיטורים, סיום חוזה, התפטרות, או יציאה לחופשה ללא תשלום (חל״ת) ביוזמת המעסיק, של 30 ימים רצופים לפחות שבהם אין זכאות לשכר. מי שיצא לחל״ת ביוזמתו אינו זכאי, גם אם החל״ת מוצדק.
- רישום והתייצבות בשירות התעסוקה. מי שנרשם באתר מתייצב בלשכה הקרובה בתוך 14 יום מהרישום.
- תקופת אכשרה, כפי שמוסבר מיד.
יש עובדים שאינם מבוטחים בביטוח אבטלה, ולכן אינם זכאים. לפי האתר, אלה בעל שליטה בחברת מעטים, חבר קיבוץ או מושב שיתופי שאינו עובד כשכיר מחוץ למשק, חייל בשירות סדיר, ומי שלומד ואינו עובד כשכיר.
תקופת אכשרה: איך סופרים 12 חודשים מתוך 18?
סעיף 161(א) קובע שתקופת האכשרה היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בתוך 18 החודשים שלפני התאריך הקובע. לפי האתר, החודשים לא חייבים להיות רצופים ולא חייבים להיות אצל מעסיק אחד, ועבודה בחלק מהחודש נחשבת חודש עבודה מלא. כלומר גם יום עבודה אחד בחודש נספר, ובלבד ששולמו בעבורו דמי ביטוח אבטלה.
החוק מוסיף ימים שנספרים אף בלי תשלום דמי ביטוח: ימי אבל, ימי מחלה שבעדם הייתם זכאים לדמי מחלה, ימי מילואים, ושירות סדיר עד שישה חודשים (סעיף 161(ג)). ויש גם הארכה של חלון 18 החודשים, כשחסרים חודשי עבודה מסיבות מסוימות: מחלה או תאונה, עד שישה חודשים; הכשרה מקצועית שהופניתם אליה, עד 12 חודשים; חופשת לידה לפי חוק עבודת נשים, לפי מספר חודשי ההיעדרות; והיעדרות אחרת שאינה תלויה בכם, חודש אחד (סעיף 162(א)).
דוגמה מחושבת. נניח שעבדתם 12 חודשים, ואז הייתם חולים 8 חודשים ולא עבדתם, ופוטרתם. בחלון רגיל של 18 חודשים לפני האבטלה נכנסים רק 10 מחודשי העבודה, ולכן חסרים שניים. סעיף 162(א)(2) קובע שאת החודשים החסרים בגלל מחלה או תאונה אפשר שלא למנות, עד שישה חודשים. החלון מתארך אחורה בשישה חודשים, ו-12 חודשי העבודה נכנסים כולם. חשוב לשמור את אישורי המחלה, כי עליהם נשענת ההארכה.
כמה ימים מקבלים דמי אבטלה?
מספר ימי התשלום נקבע בסעיף 171(א) לפי הגיל ומספר התלויים. הטבלה של הביטוח הלאומי, בכל שורה: עד שני תלויים / שלושה תלויים ומעלה:
- עד גיל 25: 50 ימים / 138 ימים.
- מגיל 25 עד 28: 67 ימים / 138 ימים.
- מגיל 28 עד 35: 100 ימים / 138 ימים.
- מגיל 35 עד 45: 138 ימים / 175 ימים.
- מגיל 45 ומעלה: 175 ימים / 175 ימים.
מי שמלאו לה 57 ואינה בת 67, ונולדה ב-1.1.1960 או אחרי כן, זכאית ל-300 ימים בתקופה של 18 חודשים. התלויים הם בן זוג תלוי וילדים שעומדים בהגדרות של סעיף 247 לחוק.
את הימים אפשר לנצל במשך 12 החודשים שמתחילים ב-1 בחודש שבו התייצבתם לראשונה. מי שמגיש תביעה שנה אחר שנה נבדק מחדש בכל חודש: סעיף 171(א) קובע שלא ישולמו דמי אבטלה בחודש מסוים אם שולמו בעד מספר הימים המרבי באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו לו. ויש כלל מיוחד למי שטרם מלאו לו 40 ומגיש כמה תביעות בתוך 4 שנים: התקופה הכוללת מוגבלת, והסכום ליום בתקופה הנוספת מוגבל לחלק מהתקרה היומית (סעיף 171א). הפרטים בדף “תקופת זכאות” באתר הביטוח הלאומי.
חמשת ימי האבטלה הראשונים בכל תקופה של ארבעה חודשי התייצבות רצופים אינם משולמים (סעיף 172). לפי האתר הם אינם מופחתים ממכסת הימים. דמי אבטלה משולמים לפי ימי ההתייצבות בחודש, ללא ימי שבת (ימי חג משולמים כל עוד אינם חלים בשבת), ובדרך כלל ב-12 לחודש בעד החודש הקודם.
כמה כסף מקבלים? דוגמה מחושבת
הסכום מחושב לפי השכר בשישה החודשים המלאים האחרונים. סעיף 167 קובע שהשיעורים יורדים ככל שהשכר עולה: בלוח ז׳ לחוק, לבני 28 ומעלה, 80% על החלק הנמוך של השכר, ואחריו 50%, 45% ו-30% על החלקים הבאים. סכום ההתחלה והגבולות מתעדכנים, ולכן כדאי להסתמך על טבלת הביטוח הלאומי, שנכונה ל-1.1.2026.
נניח שאתם בני 40, השכר הברוטו שלכם 10,000 ש״ח בחודש, ופוטרתם. לפי הטבלה לבני 28 ומעלה, דמי האבטלה ליום הם 257.81 ש״ח. בחודש של 25 ימי תשלום זה 6,445 ש״ח לפני ניכויים, כלומר כ-64% מהשכר. בגיל 40 ובלי שלושה תלויים אתם זכאים ל-138 ימים, ולכן הסך הכולל הוא כ-35,578 ש״ח לפני ניכויים (138 כפול 257.81). מדמי האבטלה מנוכים מס הכנסה במקור (סעיף 177), דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. והכנסה מעבודה בתקופת האבטלה מנוכה מהקצבה (סעיף 176).
יש תקרה. לפי הטבלה, נכון ל-1.1.2026, התקרה היומית ב-125 ימי התשלום הראשונים היא 550.76 ש״ח, ומיום התשלום ה-126 היא 367.17 ש״ח. זה תואם את סעיף 167(ב): השכר היומי הממוצע במשק, ואחר כך שני שלישים ממנו.
דמי אבטלה אחרי התפטרות: מתי מחכים 90 יום?
מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי הצדקה, אינו זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה (סעיף 166(ב)). אם ההתפטרות מוצדקת, מקבלים מהיום הראשון להתייצבות. הביטוח הלאומי מונה דוגמאות להצדקה: הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או נסיבות במקום העבודה שלא אפשרו להמשיך; מצב בריאותי שלכם או של בן משפחה; מעבר דירה כשהמרחק החדש לעבודה עולה על 60 ק״מ, או 40 ק״מ לאם לילד מתחת לגיל 7; הטרדה מינית במקום העבודה; שהייה במקלט לנפגעות אלימות במשפחה; התפטרות מעבודה חדשה בתוך 6 חודשים, אם לא מימשתם בעבר את הזכאות. ובמקרה של התפטרות מוצדקת, חייבים לצרף לתביעה מסמכים שמציינים את הסיבה.
אפילו אם אתם מתפטרים בלי הצדקה, כדאי להירשם בשירות התעסוקה מיד. לפי הביטוח הלאומי, כך תקופת האכשרה שצברתם לא נפגעת. על זכויות אחרות שתלויות בנסיבות ההתפטרות כתבנו בדף “פיצויי פיטורים”, ועל פיטורים שנעשו שלא כדין בדף “פיטורים שלא כדין”.
מה נחשב עבודה מתאימה, ומה קורה אם מסרבים?
אם שירות התעסוקה הציע עבודה מתאימה וסירבתם, ככלל אין דמי אבטלה בעד 90 הימים מיום הסירוב, ומספר הימים שאתם זכאים להם יורד ב-30 ימים (סעיפים 166(ד) ו-171(א1)). בשנים 2022 עד 2026 הכלל הזה לא חל על מבוטחת שנולדה ב-1.1.1960 או אחרי כן (סעיף 166(ד)). סעיף 165(ב) מגדיר עבודה מתאימה: היא תואמת את מצב הבריאות והכושר הגופני, היא מסוג העבודה העיקרית שלכם בשלוש השנים האחרונות או תואמת את ההכשרה או ההשכלה, השכר בה לפחות כמו דמי האבטלה, והיא אינה מחייבת מעבר דירה. מרחק של 60 ק״מ ויותר נחשב מעבר דירה, אלא אם יש תחבורה ציבורית תקינה או הסעה. לאם לילד מתחת לגיל 7 המרחק הוא 40 ק״מ (סעיף 165(ה), (ז)).
והחוק מרחיב את ההגדרה עם הזמן. הדרישות שהעבודה תהיה מתחום העבודה שלכם ושהשכר בה לא יפחת מדמי האבטלה מפסיקות לחול אחרי 14 ימים מהתאריך הקובע למי שמתחת לגיל 25, אחרי 30 ימים למי שבין 25 ל-28, ואחרי 60 ימים למי שבין 28 ל-35. מאותו מועד עבודה יכולה להיחשב מתאימה גם אם היא מחוץ לתחום, ובלבד שהשכר בה לא נמוך משכר המינימום (סעיף 165(ד)).
מה להכין לפני שמגישים תביעה?
- תלושי שכר של 12 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים. חובה לצרף תלושים של 6 חודשי העבודה האחרונים, כולל החודש האחרון. לפי האתר כדאי לוודא שהמעסיק שידר את טופס 100 (נתוני השכר), ואם לא, מצרפים אישור מהמעסיק או תלושים.
- אישור מהמעסיק על סיבת הפסקת העבודה ועל התאריך, עם חתימה וחותמת.
- אם התפטרתם בהצדקה: מסמכים שמעידים על הסיבה.
- אם עבדתם אצל כמה מעסיקים: תלושים מכולם.
- אם הייתם בחל״ת של 30 ימים לפחות: אישור על תקופת החל״ת ויתרת ימי החופשה.
את התביעה והמסמכים מגישים תוך 12 חודשים מהיום שבו התייצבתם לראשונה בשירות התעסוקה. לפי האתר, גם אם חסרים תלושים או מסמכים, צריך להגיש מה שיש בתוך המועד. תביעה מאוחרת תזכה בדמי אבטלה רק בעד 12 החודשים שקדמו להגשה, ובתנאי שבתקופה הזאת עניתם על תנאי הזכאות. אפשר להירשם ולהגיש תביעה בטופס מקוון אחד.
דמי אבטלה: מה עושים, צעד אחר צעד
- להירשם בשירות התעסוקה. הרישום וההתייצבות הם תנאי לזכאות. מי שנרשם באתר מתייצב בלשכה הקרובה בתוך 14 יום מהרישום, לפי הביטוח הלאומי.
- לבדוק את תקופת האכשרה. לספור בתלושים 12 חודשים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בתוך 18 החודשים שלפני האבטלה (סעיף 161(א)). החודשים לא חייבים להיות רצופים או אצל מעסיק אחד. ימי מילואים וימי מחלה שבעדם הייתם זכאים לדמי מחלה נספרים גם בלי דמי ביטוח (סעיף 161(ג)), ובחלק מהמקרים, כמו מחלה או חופשת לידה, חלון 18 החודשים מתארך (סעיף 162(א)).
- לבקש מהמעסיק אישור על הפסקת העבודה. עם הסיבה והתאריך, חתימה וחותמת. אם התפטרתם בהצדקה, לצרף גם מסמכים שמעידים על הסיבה, אחרת יש 90 ימי המתנה (סעיף 166(ב)).
- לאסוף תלושים. תלושי השכר של 6 חודשי העבודה האחרונים, כולל החודש האחרון, ותלושים מכל המעסיקים אם עבדתם אצל כמה.
- להגיש את התביעה. בטופס המקוון של הביטוח הלאומי, בתוך 12 חודשים מההתייצבות הראשונה. גם אם חסר מסמך, מגישים מה שיש בתוך המועד.
- להתייצב בכל מועד שנקבע, ולדווח על עבודה. על ימים שבין התייצבות להתייצבות שהוחמצה לא משולם, והכנסה מעבודה מנוכה מהקצבה (סעיף 176).
- לבדוק את התשלום. דמי אבטלה משולמים בדרך כלל ב-12 לחודש בעד החודש הקודם, וחמשת הימים הראשונים בכל ארבעה חודשי התייצבות אינם משולמים (סעיף 172). אם התביעה נדחתה, כתבנו בדף “ביטוח לאומי דחה תביעה” מה עושים ובתוך כמה זמן.
טעויות נפוצות שעולות כסף
- לא להתייצב ביום שנקבע. לפי האתר, לא ישולמו דמי אבטלה בעד הימים שבין ההתייצבות הקודמת להתייצבות הבאה.
- לחכות עם הרישום. לפי האתר, זכאות אינה נפגעת אם לא חלפו 3 חודשים מהפסקת העבודה עד ה-1 בחודש שבו התייצבתם, ובלבד שהייתה אכשרה בחודש הפסקת העבודה. אבל הרישום קובע את תחילת התשלום, ולכן לא כדאי לחכות.
- להתפטר בלי לתעד את הסיבה. מי שהתפטר ללא הצדקה לא מקבל דמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים (סעיף 166(ב)). אם יש הצדקה, כמו הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מצב בריאותי, צריך לצרף מסמכים שמעידים עליה.
- לא לדווח שהתחלתם לעבוד. לפי האתר, מי שהתחיל לעבוד ולכן לא התייצב צריך להצהיר על כך למתאם ההשמה, כדי שישולמו לו דמי האבטלה בעד הימים שקדמו לתחילת העבודה.
- לדחות את התביעה עד שיגיעו כל המסמכים. תביעה שמוגשת אחרי 12 חודשים מההתייצבות הראשונה מזכה רק בעד 12 החודשים שקדמו להגשה.
פוטרתם, או התפטרתם, ואתם לא בטוחים אם מגיע לכם דמי אבטלה, בכמה ובתוך כמה זמן? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונעבור יחד על הנסיבות, המסמכים והמועדים.