פוטרתם, או שאתם שוקלים להתפטר, ורוצים לדעת אם מגיעים לכם פיצויים ואיזה סכום? הדף הזה עונה על השאלות הנפוצות: מי זכאי, איך מחשבים, מה קורה כשהמעסיק הפקיד לפנסיה, מתי צריך לשלם ומה אפשר לעשות באיחור. המידע כללי. הוא מבוסס על חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג-1963, על חוק הגנת השכר ועל פסקי דין של בתי הדין לעבודה. על שימוע לפני הפיטורים כתבנו בדף נפרד: שימוע לפני פיטורים.
מי זכאי לפיצויי פיטורים?
עובד שעבד לפחות שנה ברציפות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ופוטר. כך כתוב בסעיף 1(א) לחוק: “מי שעבד שנה אחת ברציפות […] אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פיצויי פיטורים”.
גם מי שלא פוטר בפועל יכול להיות זכאי. עובד שהועסק לפי חוזה לתקופה קצובה, והחוזה הסתיים בלי שהמעסיק הציע לחדש אותו, נחשב לפי סעיף 9 לחוק כמי שפוטר. ההצעה לחדש צריכה להימסר לפחות שלושה חודשים לפני תום החוזה. ועובדת שהתפטרה בנסיבות מסוימות נחשבת כמי שפוטרה. על כך בהמשך.
האם הפסקות בעבודה קוטעות את הרצף, ומה עם פחות משנה?
בדרך כלל לא. סעיף 2 לחוק קובע שהרצף נשמר גם אם הייתה הפסקה בגלל מחלה או תאונה, חופשה שנתית, חופשה בשכר או שלא בשכר שניתנה על פי חוק או בהסכמת המעסיק, שביתה, שירות מילואים, וגם הפסקה שבה נותקו יחסי העבודה אם היא לא עלתה על שישה חודשים. שימו לב: הרצף נשמר, אבל לא כל תקופת הפסקה נספרת בחישוב הסכום.
מי שעבד פחות משנה לא זכאי ככלל. יש חריג אחד בסעיף 3: פיטורים סמוך לפני תום שנת העבודה הראשונה נחשבים, “אם לא הוכח היפוכו של דבר”, כפיטורים שנעשו מתוך כוונה להימנע מתשלום הפיצויים.
איך מחשבים פיצויי פיטורים?
משכורת חודש אחת על כל שנת עבודה. סעיף 12(א) קובע: “שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעסיק, או באותו מקום עבודה”. חלק משנה מזכה בפיצויים יחסיים. לעובד שאינו במשכורת, למשל מי ששכרו מחושב לפי שעות, סעיף 12(א) קובע שכר שבועיים לכל שנת עבודה, ותקנות יכולות להגדיל את השיעור במקרים מסוימים. לכן כדאי לבדוק את החישוב לגופו.
דוגמה לחישוב: עובד במשכורת שעבד שש שנים וחצי, ושכרו האחרון הוא 10,000 ש״ח. לפי הנוסחה, 6.5 כפול 10,000 הם 65,000 ש״ח. זו דוגמה לחישוב בלבד, ולא הערכה למקרה שלכם. בפועל הסכום תלוי בשאלה איזה שכר נחשב, ובשאלה אם הופקד חלק ממנו לפנסיה.
איזה שכר נכנס לחישוב? בתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים), התשכ״ד-1964, מופיעים שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה. עובד ששכרו לא בנוי כך מחושב לפי שכר העבודה הרגיל שלו ללא תוספות. מי ששכרו משולם בעיקרו לפי תוצרת או כאחוז מהפדיון מחושב לפי השכר הממוצע של שנים עשר החודשים שלפני הפיטורים. מי ששכרו הופחת במהלך העבודה: לפי התקנות, לתקופה שלפני ההפחתה נלקח השכר שהיה ערב ההפחתה. אם בתלוש שלכם יש רכיבים נוספים, כמו עמלות, כדאי לבדוק איך הם נכללו.
האם ההפקדות לפנסיה, סעיף 14, מחליפות את פיצויי הפיטורים?
לא אוטומטית. סעיף 14 לחוק קובע: “תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר”.
בפועל, שר העבודה פרסם אישור כללי בנושא. לפי היחידה ליחסי עבודה במשרד העבודה, מעסיק שעומד בתנאי האישור מקבל אישור אוטומטי להסכם העבודה. זה בתנאי שהעובד חתם על ההסכם וצורף לו נוסח האישור הכללי. תחולת סעיף 14 היא מיום החתימה על הסכם העבודה, ורק במקרים חריגים נבחנת החלה רטרואקטיבית. האישור קובע גם שהוא לא גורע מזכות לפיצויים על שכר שמעבר לשכר שממנו הופקדו התשלומים.
המסקנה המעשית: אם המעסיק טוען שהפיצויים כבר שולמו דרך הפנסיה, בקשו לראות את ההסכם החתום ואת נוסח האישור הכללי, ובדקו כמה הופקד בפועל ומאיזה שכר. אם ההפקדות היו חסרות, או שאין הסכם, ייתכן שמגיע לכם הפרש. אם יש הסכם חתום, והמעסיק הפקיד במלואו ובמועד לפי תנאי האישור הכללי, ההפקדות בדרך כלל מחליפות את הפיצויים ולא מגיע סכום נוסף. לכן הבדיקה היא של ההסכם, של סכומי ההפקדה ושל השכר שממנו הופקדו.
התפטרתי. האם מגיעים לי פיצויים?
ככלל לא, אבל החוק מונה מצבים שבהם התפטרות נחשבת כפיטורים. סעיף 6: התפטרות לרגל מצב בריאותי של העובד או של בן משפחה, כשיש סיבה מספקת לאור הממצאים הרפואיים. סעיף 7: התפטרות עובדת בתוך תשעה חודשים מהלידה כדי לטפל בילד, ובתנאים מסוימים גם עובד. סעיף 8: התפטרות בגלל העתקת מגורים, למשל לרגל נישואין, בתנאים שנקבעו בתקנות. סעיף 11(ה): התפטרות אחרי הגעה לגיל הפרישה.
המצב הנפוץ ביותר הוא סעיף 11(א): “התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים”. בית הדין הארצי לעבודה ציין בפסק דין מ-26.3.2025 (ע״ע 41179-01-24) שהסעיף מקים “שתי חלופות”: הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה, או נסיבות שבגללן אין לדרוש מהעובד להמשיך. באותו מקרה הצבת מצלמות אבטחה ליד עמדת העבודה, בניגוד להתנגדות מפורשת של העובדת, הוכרה כהרעה מוחשית.
זה לא אומר שכל הרעה מזכה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (סע״ש 57094-10-20, 21.12.2021) סיכם את הדין כך: על העובד להוכיח שהייתה הרעה או נסיבות כאלה, שההתפטרות נבעה מהן, וש“נתן התראה סבירה למעסיק על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן”. נאמר שם גם שאם ברור שהמעסיק לא יכול או לא מתכוון לתקן, אי מתן התראה לא שולל את הזכות. לכן, לפני שמתפטרים, כדאי לפנות למעסיק בכתב ולהתייעץ.
את הסדר הנכון, צעד אחר צעד, פירטנו בקטע להתפטר בדין מפוטר.
מתי המעסיק צריך לשלם, ומה קורה אם הוא מאחר?
תוך 15 ימים מהמועד לתשלום, שהוא בדרך כלל יום סיום העבודה. סעיף 20(ב) לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958, קובע: “יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם”.
אם התשלום הגיע בין היום ה-16 ליום ה-30, מגיעים הפרשי הצמדה (תוספת שמשקפת את עליית המחירים מאז המועד לתשלום). אחרי היום ה-30 מתווספים להפרשי ההצמדה 20% על הסכום הכולל על כל חודש איחור, ובחלק מחודש באופן יחסי. התוספת הזאת נקראת פיצוי הלנה (איחור בתשלום). בית הדין האזורי רשאי להפחית אותה או לבטלה, בין היתר כשיש מחלוקת של ממש על עצם הזכות. בפסק הדין מ-2025 שצוין לעיל נדחתה דרישה לפיצוי הלנה משום שבין הצדדים הייתה מחלוקת אמיתית (מחלוקת “אוטנטית”, בלשון פסק הדין). סעיף 20(ד) מחיל גם את סעיף 17א. הוא מגביל את הזמן לתביעת פיצוי הלנה לשנה מהיום שבו רואים את הפיצויים כמולנים, או ל-60 ימים מקבלת התשלום (בית הדין רשאי להאריך עד 90 יום), לפי המוקדם. לכן לא כדאי לחכות.
האם אפשר לשלול ממני פיצויי פיטורים או לוותר עליהם?
רק במצבים שהחוק מגדיר. לפי סעיף 16, עובד לא יהיה זכאי לפיצויים, או יהיה זכאי לחלקיים, אם פוטר בנסיבות שהסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד מצדיק בהן פיטורים בלי פיצויים או בפיצויים חלקיים. סעיף 17 קובע שבענף שאין בו הסכם קיבוצי רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שהפיטורים היו בנסיבות כאלה. כלומר, ההכרעה היא של הסכם קיבוצי או של בית הדין, ולא של מכתב מהמעסיק.
לגבי ויתור, סעיף 29 קובע: “פשרה לענין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להם תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי הפיטורים”. וסעיף 28 מתיר הסכם ש“הפיצויים כלולים בשכר העבודה” רק אם אושר על ידי שר העבודה או מי שהוסמך לכך. לכן כדאי לא לחתום על כתב סילוק לפני שבדקתם מה הוא כולל.
האם משלמים מס על פיצויי פיטורים?
חלק מהסכום פטור ממס, והשאר עלול להיות חייב. לפי מכתב של רשות המסים משנת 2023, הפטור הוא הנמוך מבין שניים, כפול שנות העבודה: 150% מהמשכורת החודשית האחרונה, או תקרה שנתית. לפי לוח העזר של רשות המסים לשנת 2026, התקרה היא 13,750 ש״ח לכל שנת עבודה. החלק שמעל הפטור חייב במס. לפני שמושכים, כדאי להתייעץ עם יועץ מס או רואה חשבון.
מה עושים עכשיו?
אספו את תלושי השכר האחרונים, חוזה העבודה, מכתב הפיטורים או ההתפטרות, ואת דוחות ההפקדות לפנסיה. בדקו את תאריך סיום העבודה, כי ממנו נספרים 15 הימים. אם נערך שימוע, או שלא נערך, כדאי לקרוא גם את הדף על שימוע לפני פיטורים.
קיבלתם הצעה לסיים את העבודה בהסכמה, או שהמעסיק טוען שלא מגיע לכם כלום? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: התקשרו ל-054-9898857 ונבדוק יחד את החישוב והמסמכים.
מידע נוסף
- דיני עבודה
- שימוע לפני פיטורים
- פיטורים שלא כדין
- מחשבון פיצויי פיטורים
- הלנת שכר
- התפטרות בדין מפוטר
- הודעה מוקדמת
- פדיון ימי חופשה
- דמי הבראה
- דמי מחלה
- שעות נוספות
- פיטורי עובדת בהריון
- פיטורים אחרי לידה
- התעמרות בעבודה
- הטרדה מינית בעבודה
- אפליה בעבודה
- הודעה על תנאי העסקה
- הפרשות לפנסיה
- תלוש שכר
- החזר הוצאות נסיעה
- התיישנות תביעה בדיני עבודה
- עבודה בשבת
- הפסקה בעבודה
- גמר חשבון
- שכר מינימום
- עובד קבלן