דמי הבראה מגיעים לעובד שהשלים שנת עבודה ראשונה במקום עבודתו. מספר ימי ההבראה תלוי בוותק: 5 ימים בשנה הראשונה, 6 בשנים השנייה והשלישית, 7 בשנים הרביעית עד העשירית, ועוד יותר בהמשך, עד 10 ימים (צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, סעיף 5 לתוספת). הסכום מחושב לפי ערך יום הבראה כפול מספר הימים, ולעובד במשרה חלקית באופן יחסי. הדף מסביר מי נכלל, איך מחשבים, ומה קורה כשהעבודה מסתיימת. המידע כללי.
דמי הבראה הם אחד מרכיבי הסיכום בסיום עבודה, לצד פדיון חופשה (“פדיון ימי חופשה”), ופיצויי פיטורים (“פיצויי פיטורים”). בדף הזה אנחנו עוסקים רק בהבראה.
על מי חל הצו?
הצו מרחיב הסכם קיבוצי כללי, והוא חל על כל העובדים והמעסיקים בישראל, למעט שלוש קבוצות: עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם; עובדים ששכרם משתלם לפי ההסכמים הקיבוציים בשירות הציבורי; ועובדים ששכרם צמוד להסכמי שכר בשירות הציבורי. עובדי המגזר הציבורי מוסדרים אפוא בהסכמים משלהם.
יש גם הסדרים עדיפים. סעיף 4 לתוספת קובע שההסכם אינו חל על מעסיקים ועובדים שנקבעו לגביהם הוראות עדיפות בהסכם קיבוצי, וסעיף 5(א) קובע ימים “אלא אם כן נקבעה הוראה עדיפה בהסכמים הקיבוציים”. אם אתם בענף שיש בו הסכם קיבוצי, כדאי לבדוק מה נקבע בו.
כמה ימי הבראה מגיעים לפי ותק?
לעובד במשרה מלאה, לפי סעיף 5(א) לתוספת לצו, בנוסח הצו מ-1998 כפי שתוקן ב-2017 (כדאי לוודא מול משרד העבודה שהטבלה לא עודכנה):
- שנה ראשונה: 5 ימי הבראה.
- מהשנה השנייה עד השנה השלישית: 6 ימים.
- מהשנה הרביעית עד השנה העשירית: 7 ימים.
- מהשנה האחת עשרה עד החמש עשרה: 8 ימים.
- מהשנה השש עשרה עד התשע עשרה: 9 ימים.
- מהשנה העשרים ואילך: 10 ימים.
הוותק נמדד “לעבודה במפעל”, כלשון הצו, כלומר במקום העבודה.
מתי מתחילה הזכאות?
סעיף 5(ב) קובע: עובד יהיה זכאי לדמי הבראה “רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו”, ו“יהיה זכאי גם לחלק היחסי בעבור חלק מהשנה”. כלומר בשנה הראשונה אין זכאות עד שמסיימים אותה, ובשנים הבאות, אם מסיימים את העבודה באמצע שנה, מגיע חלק יחסי.
דוגמה לחישוב, לשם ההבנה בלבד. נניח שעובד בשנת עבודתו הרביעית (7 ימי הבראה) סיים לעבוד אחרי שישה חודשים באותה שנה. אם מחשבים את החלק היחסי לפי חודשים, שישה חלקי שנים עשר מ-7 ימים הם 3.5 ימי הבראה. נוסח הצו אינו מפרט שיטת חישוב לחלק היחסי, ולכן ייתכן שהחישוב אצל המעסיק שונה, וכדאי לבקש לראות אותו.
דמי הבראה למשרה חלקית
לפי סעיף 5(ג), לעובדים במשרה חלקית תשולם קצובת ההבראה “באופן יחסי לחלקיות המשרה”. דוגמה: עובדת בחצי משרה, בשנת עבודתה השלישית, ששה ימי הבראה בהיקף של משרה מלאה. בחצי משרה היא זכאית ליחס של מחצית מהקצובה: שלושה ימי הבראה מלאים, כפול ערך יום ההבראה.
איך מחשבים את הסכום?
מספר ימי ההבראה לפי הוותק, כפול ערך יום הבראה, ולמשרה חלקית יחסית לחלקיות. את ערך יום ההבראה קבע הצו בשנת 1998, ומאז הוא התעדכן, ולכן הסכום בצו המקורי אינו הסכום של היום. סכום עדכני לשנה הרלוונטית כדאי לבדוק באתר משרד העבודה. אנחנו לא מציינים כאן סכום כדי לא לטעות.
עוד פרט שימושי: עובד לא נדרש להוכיח שהוא שהה בבית הבראה או נח בכל צורה אחרת כתנאי לתשלום (סעיף 3 לתוספת).
מתי משלמים?
סעיף 5(ד): הקצובה משולמת באחד מחודשי הקיץ, מיוני עד ספטמבר, אלא אם הוסכם או נהוג מועד אחר במקום העבודה. אם עובדים אצל מעסיק שנהוג בו תשלום בחודש אחר, זה המועד. לכן אם לא קיבלתם בקיץ, בדקו קודם באיזה חודש שולמו דמי ההבראה בשנים קודמות במקום העבודה, ומה כתוב על כך בחוזה או בהסכם. אם נקבע או נהוג מועד אחר, לא מדובר באיחור לפי הצו.
מה נחשב לוותק, והיעדרויות
בקביעת תקופת הזכאות לא נלקחת בחשבון היעדרות בשל חופשה ללא תשלום והיעדרות אחרת שבה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד. לעומת זאת, לפי סעיף 6, חופשת לידה על פי חוק כן נלקחת בחשבון. אם קיבלתם דמי הבראה מופחתים אחרי חופשת לידה, כדאי לבדוק את זה.
מה לבדוק בתלוש
- שורה נפרדת. לפי התוספת לחוק הגנת השכר (פרט 5(3)), תשלומים כמו דמי הבראה מפורטים בתלוש לפי סוג התשלום, מספר היחידות והסכום.
- הוותק. התלוש חייב לכלול את הוותק המצטבר (פרט 2(ב)). לפיו אפשר לבדוק כמה ימים מגיעים לכם בטבלה.
- היקף המשרה. בתלוש מצוין היקף המשרה (פרט 3), ולפיו מחשבים את היחסיות.
- תלוש חסר. לפי סעיף 26ב(ג) לחוק הגנת השכר, אם המעסיק לא מסר תלוש, או שדמי ההבראה לא נכללו בו, ויש מחלוקת על תשלום דמי הבראה, חזקה שנקבע לעובד שכר כולל בניגוד לחוק, אלא אם המעסיק הוכיח אחרת.
דוגמה משולבת: משרה חלקית ועזיבה באמצע שנה
נניח שעובדת בהיקף של 60% משרה סיימה לעבוד אחרי תשעה חודשים בשנת עבודתה השלישית, ושכבר השלימה שנה ראשונה. לפי הטבלה מגיעים ששה ימי הבראה למשרה מלאה. בהיקף של 60% זה 3.6 ימים (6 כפול 0.6), ואם מחשבים את החלק היחסי לפי חודשים, תשעה חלקי שנים עשר מהם הם 2.7 ימי הבראה, כפול ערך יום ההבראה. זו דוגמה להמחשה בלבד: כאמור, הצו אינו מפרט את שיטת החישוב לחלק היחסי, ולכן אפשר לצפות לשיטות שונות אצל מעסיקים שונים.
מה להכין לפני שבודקים
- תאריך תחילת העבודה, כדי לדעת באיזו שנת ותק אתם נמצאים.
- תלושי השכר של השנים האחרונות, עם שורת ההבראה או בלעדיה. שימו לב באיזה חודש שולמה.
- חוזה העבודה, וכל הסכם קיבוצי או צו שחל על הענף שלכם.
- היקף המשרה לאורך התקופה, במיוחד אם השתנה.
- הסיכום שקיבלתם בסיום העבודה, אם סיימתם.
טעויות נפוצות
טעות ראשונה: לוותר על דמי הבראה בסיום עבודה כי “עבדתי פחות משנה”. אם עבדתם שנה שלמה ויותר ועזבתם באמצע שנה, מגיע חלק יחסי. טעות שנייה: לא לבדוק את הוותק שהמעסיק מחשב, כי מעבר בין 3 ל-4 שנים או בין 10 ל-11 משנה את מספר הימים. טעות שלישית: להניח שבמשרה חלקית לא מגיע כלום. בצו כתוב במפורש שמגיע באופן יחסי.
לא בטוחים אם קיבלתם את דמי ההבראה המגיעים לכם, או מה נקבע בהסכם שחל על הענף שלכם? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונעבור יחד על התלושים והסיכום.
מידע נוסף
- דיני עבודה
- שימוע לפני פיטורים
- פיטורים שלא כדין
- פיצויי פיטורים
- מחשבון פיצויי פיטורים
- הלנת שכר
- התפטרות בדין מפוטר
- הודעה מוקדמת
- פדיון ימי חופשה
- דמי מחלה
- שעות נוספות
- פיטורי עובדת בהריון
- פיטורים אחרי לידה
- התעמרות בעבודה
- הטרדה מינית בעבודה
- אפליה בעבודה
- הודעה על תנאי העסקה
- הפרשות לפנסיה
- תלוש שכר
- החזר הוצאות נסיעה
- התיישנות תביעה בדיני עבודה
- עבודה בשבת
- הפסקה בעבודה
- גמר חשבון
- שכר מינימום
- עובד קבלן