לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה, מעסיק חייב להפריש לפנסיה בעבור שכיר שאין לו הסדר טוב יותר, מתום שישה חודשי עבודה. מינואר 2017 ההפרשות לא יכולות לרדת מ-6.5% מהשכר מהמעסיק לתגמולים, 6% מהמעסיק לפיצויי פיטורים ו-6% שמנוכים מהעובד, בסך הכול 18.5% מהשכר. המידע כאן כללי, ומבוסס על נוסח הצו משנת 2011 ועל צו ההרחבה משנת 2016 שהגדיל את ההפרשות.
כמה המעסיק חייב להפריש לפנסיה?
הצו מחלק את ההפרשה לשלושה רכיבים. מינואר 2017 הם לא יפחתו מהשיעורים האלה:
- תגמולי עובד, מנוכים מהשכר שלכם: 6%;
- תגמולי מעסיק, מעל שכרכם: 6.5%;
- פיצויי פיטורים, גם הם מעל שכרכם: 6%.
השיעורים עלו בהדרגה. בנוסח הצו משנת 2011, מינואר 2014 ההפרשות עמדו על 6% תגמולי מעסיק, 5.5% תגמולי עובד ו-6% פיצויים, בסך הכול 17.5%. צו 2016 העלה אותן בשני שלבים: מיום התחילה שבצו (1.7.2016 או יום פרסומו, המאוחר מביניהם), 6.25% מעסיק ו-5.75% עובד, ומ-1.1.2017, 6.5% ו-6%. אם אתם בודקים תקופה שלפני 2017, צריך להשתמש בשיעורים של אותה תקופה.
אלה שיעורי מינימום. בצו מ-2016 נכתב שאין בו כדי לגרוע מזכותם של עובד ומעסיקו להסכים על שיעורים גבוהים יותר. אם החוזה או הסכם קיבוצי קובעים יותר, בודקים לפי מה שנקבע שם.
אם אתם לא בקרן פנסיה אלא בביטוח מנהלים או בקופת גמל, הצו קובע שתשלום המעסיק לתגמולים כולל גם כיסוי לאובדן כושר עבודה, בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע. שיעור ההפרשה לתגמולים בלבד לא יפחת מ-5% מהשכר, והעלות המצטברת של הכיסוי ושל התגמולים למעסיק לא תעלה על 7.5%.
על איזה שכר מפרישים?
לפי סעיף 6(ב) לצו, השכר המבוטח הוא שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים, עד תקרה. התקרה היא השכר המשולם לעובד או השכר הממוצע במשק, הנמוך מבין השניים (סעיף 6(ג)). השכר הממוצע במשק מתעדכן מזמן לזמן, ולכן שכר שגבוה ממנו מבוטח לפי הצו עד התקרה בלבד. על השכר שנכנס לחישוב בפיצויים כתבנו בדף “פיצויי פיטורים”.
מתי מתחילים להפריש לפנסיה?
מי שהתחיל לעבוד בלי ביטוח פנסיוני זכאי להפרשות מיד בתום שישה חודשי עבודה, תקופת ההמתנה (סעיף 6(ה)). נניח שהתחלתם לעבוד ב-1 במרץ: ההפרשות אמורות להתחיל מתום חצי השנה, בתחילת ספטמבר.
אם התקבלתם לעבודה כשאתם כבר מבוטחים בביטוח פנסיוני כלשהו, אין תקופת המתנה. אתם זכאים להפרשות מהיום הראשון, אבל המעסיק מבצע אותן אחרי שלושה חודשי עבודה או בתום שנת המס, המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת העבודה (סעיף 6(ה)). לכן כדאי להביא אישור על ביטוח קיים כבר בשבועות הראשונים.
למי חובת ההפרשות לפנסיה לא חלה?
הצו הוא צו הרחבה, כלומר צו של שר העבודה שמרחיב הוראות של הסכם קיבוצי כללי על כלל העובדים והמעסיקים במשק (סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים). הוא חל על כל עובד, אלא אם מתקיים לגביו אחד מהתנאים שבסעיף 4(א). בין היתר: מי שיש לו הסדר פנסיה מיטיב לפי הגדרות הצו, ומי שפרש בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה, למעט קצבאות וגמלאות מהביטוח הלאומי. הצו אינו פוגע בזכויות של עובדים שחל עליהם הסדר מיטיב (סעיף 5(א)). ואם מעסיק היה מחויב להסדר מיטיב ולא ביטח את עובדיו כנדרש, הצו לא פוטר אותו מהחובה הזאת (סעיף 5(ג)).
הפרשות לפיצויים וסעיף 14: האם הן מחליפות פיצויי פיטורים?
בחלקן, כן. סעיף 7 לצו קובע שתשלומי המעסיק לפיצויי פיטורים בטבלת הצו באים במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, “בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים בגינם נעשתה ההפרשה בלבד”. כלומר, אם ההפרשות לא כיסו את כל השכר או את כל התקופה, ייתכן שמגיע הפרש בעת סיום העבודה. ההפקדות האלה גם לא ניתנות להחזרה למעסיק, חוץ ממקרים שהצו מפרט, כמו משיכת כספים לפני אירוע מזכה (סעיף 8).
מעסיק רשאי להפריש גם “השלמת פיצויי פיטורים”, עד 8.33% מרכיבי השכר שבגינם הוא מפריש (סעיף 9). אם הוא לא העביר אותה בזמן, הוא משלם לעובד את ההשלמה לפי חוק פיצויי פיטורים, בגין התקופה והשכר שלא הועברו.
איך בודקים שהמעסיק מפריש לפנסיה?
לפי התוספת לחוק הגנת השכר, תלוש השכר צריך לכלול את ניכוי העובד לקופת גמל, מפורט לפי הקופה והסכום, וגם את תשלומי המעסיק לתנאים סוציאליים, כולל הפרשות המעסיק לקופת גמל. הבדיקה היא להשוות שלושה דברים:
- מה כתוב בתלוש, כל חודש: כמה נוכה מכם וכמה המעסיק מציין שהפריש;
- מה מופיע בדפי הקופה: אילו חודשים הופקדו וכמה;
- מה אמור להיות לפי השיעורים והשכר המבוטח.
דוגמה: נניח ששכרכם 10,000 ש״ח בחודש, נמוך מהשכר הממוצע במשק, ואתם בודקים תקופה אחרי ינואר 2017. המעסיק צריך להפריש 650 ש״ח לתגמולים ו-600 ש״ח לפיצויים, ומשכרכם מנוכים 600 ש״ח. בסך הכול 1,850 ש״ח בחודש. אם בדפי הקופה אתם רואים רק את 600 ש״ח שנוכו מכם, חסרים 1,250 ש״ח בחודש מצד המעסיק. בשמונה חודשים זה 10,000 ש״ח, הסכום המקורי בלבד. זו דוגמה לחישוב ולא הערכה של מקרה מסוים.
גם תלוש שלא מפרט את ההפרשות הוא סימן לבדיקה. על חובות התלוש ועל הפיצוי על תלוש חסר כתבנו בדף “תלוש שכר”.
המעסיק ניכה כסף לפנסיה ולא הפקיד. מה אומר החוק?
זה מקרה חמור יותר. סכום שנוכה משכר העובד צריך להיות מועבר למי שהוא מיועד לו, בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים את השכר שממנו נוכה כמולן, אלא אם חיקוק אחר קובע דרך אחרת (סעיף 25א לחוק הגנת השכר). מעסיק שניכה ולא העביר, סעיף 25ב(ג) קובע לו מאסר שנתיים או קנס, ועונש חמור יותר בנסיבות מחמירות. בפועל, כדאי קודם לברר מול הקופה אם הכסף הגיע.
מה עושים כשההפרשות לפנסיה חסרות?
- הוציאו דפי חשבון מהקופה, ובקשו מהמעסיק בכתב הסבר לגבי חודשים חסרים;
- אספו את התלושים של כל התקופה, וחוזה עבודה או הודעה על תנאי העבודה, שמפרטים את שיעורי ההפרשה שהובטחו;
- אם התשובה לא מגיעה, בודקים תביעה. לבית הדין האזורי לעבודה יש סמכות ייחודית לתובענות בין עובד למעסיק שעילתן ביחסי עבודה (סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה).
בתביעות רבות חל מועד התיישנות של שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות). לכן ככל שבודקים מוקדם יותר, כך פחות חודשים עלולים להתיישן.
לא בטוחים שההפרשות שלכם תקינות, או שגיליתם שחודשים חסרים? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונעבור יחד על התלושים, דפי הקופה והשיעורים.
מידע נוסף
- דיני עבודה
- שימוע לפני פיטורים
- פיטורים שלא כדין
- פיצויי פיטורים
- מחשבון פיצויי פיטורים
- הלנת שכר
- התפטרות בדין מפוטר
- הודעה מוקדמת
- פדיון ימי חופשה
- דמי הבראה
- דמי מחלה
- שעות נוספות
- פיטורי עובדת בהריון
- פיטורים אחרי לידה
- התעמרות בעבודה
- הטרדה מינית בעבודה
- אפליה בעבודה
- הודעה על תנאי העסקה
- תלוש שכר
- החזר הוצאות נסיעה
- התיישנות תביעה בדיני עבודה
- עבודה בשבת
- הפסקה בעבודה
- גמר חשבון
- שכר מינימום
- עובד קבלן