מה עושים כשהשכר לא שולם בזמן? שכר שלא שולם עד היום התשיעי שאחרי מועד התשלום הוא שכר מולן, והחוק מוסיף לו פיצוי הלנה (סעיפים 1 ו-17 לחוק הגנת השכר), שבית הדין רשאי להפחית או לבטל במקרים מסוימים (סעיף 18). הזכות לפיצוי מתיישנת אם לא הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה תוך שנה מהיום שבו השכר נחשב מולן, או תוך 60 ימים מהיום שבו קיבלתם את השכר אם שולם באיחור, לפי המוקדם. בית הדין רשאי להאריך את 60 הימים ל-90, ובהלנות חוזרות התקופה ארוכה יותר (סעיף 17א). לכן הצעד הראשון הוא לבדוק את התאריכים, ולא לחכות.
המשכורת לא נכנסה לחשבון, או שנכנס רק חלק ממנה? הלנת שכר היא מצב שבו המעסיק לא משלם את השכר במועד שהחוק קובע. הדף הזה מסביר מתי השכר צריך להשתלם, מתי הוא נחשב מולן, מה פיצוי ההלנה שהחוק מוסיף, ובתוך כמה זמן כדאי לפעול. המידע כללי. הוא מבוסס על חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958, על חוק ההתיישנות ועל פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה.
מה זה הלנת שכר, ומתי השכר נחשב מולן?
שכר נחשב מולן כשהוא לא שולם עד “היום הקובע”. לפי ההגדרה בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, זה “היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה”. כלומר, למעסיק יש תשעה ימים אחרי המועד לתשלום. אחרי אותו יום, השכר שלא שולם הוא שכר מולן, והעובד זכאי לפיצוי הלנה, שמתווסף לשכר עצמו.
החוק מגדיר שכר עבודה רחב: כולל תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות, ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו. לפי ההגדרה הזו, הלנה יכולה לחול לא רק על המשכורת הבסיסית אלא גם על רכיבים כמו שעות נוספות שלא שולמו.
מתי השכר צריך להשתלם?
תלוי בדרך שבה אתם מקבלים שכר. שכר חודשי ישולם, לפי סעיף 9, “עם תום החודש בעדו הוא משתלם”. משכורת של ינואר מגיעה אפוא בסוף ינואר, והיום התשיעי שאחריו הוא ה-9 בפברואר. בלי תשלום עד אז, השכר מולן.
שכר שמשולם לפי שעה, יום, שבוע או כמות תוצרת ישולם, לפי סעיף 10, בתום מחצית החודש שבו עבדתם, אלא אם נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה העבודה. עובד כזה שעבד את כל החודש ושולמו לו מקדמות לפי ההסכם או החוזה, מקבל את שכרו לפי כלל השכר החודשי.
גם אחרי שהעבודה נגמרה, המועד נקבע לפי אותם כללים. סעיף 12 קובע שמי שחדל להיות מועסק מקבל את שכרו במועד שבו היה מקבל אותו אילו המשיך לעבוד.
בנוסף, מעסיק חייב למסור לעובד תלוש שכר בכתב, ולא יאוחר מהיום הקובע (סעיף 24). תלוש חסר או מאוחר הוא סימן שכדאי לבדוק את השכר לעומק.
מה זה פיצוי הלנת שכר, ואיך הוא מחושב?
פיצוי הלנת שכר הוא סכום שהחוק מוסיף לשכר המולן. סעיף 17(א) קובע שמוסיפים את הסכום הגבוה מבין שתי חלופות. בחלופה הראשונה, בשבוע הראשון שאחרי המועד לתשלום מוסיפים “החלק העשרים” מהשכר המולן, שהם 5%, ובכל שבוע או חלק משבוע שאחריו “החלק העשירי”, שהם 10%.
בחלופה השנייה מוסיפים הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן (עדכון הסכום לפי עליית המחירים), ועוד 20% מהסכום הכולל של השכר והפרשי ההצמדה על כל חודש איחור, ובחלק מחודש באופן יחסי. הפיצוי הוא הסכום הגבוה מבין שתי החלופות.
לשם המחשה בלבד: על שכר של 10,000 ש״ח שלא שולם שלושה שבועות, החלופה הראשונה מחושבת כך. 5% בשבוע הראשון ו-10% בכל אחד משני השבועות הבאים הם 25% מהשכר, כלומר 2,500 ש״ח, לפני בדיקת החלופה השנייה. זו דוגמת חישוב, לא הערכה למקרה שלכם. מה שייפסק בפועל תלוי בנסיבות.
סעיף 17(ב) קובע שפיצוי ההלנה הוא “לכל דבר” חלק מהשכר, “פרט לענין סעיף זה”, כלומר פרט לחישוב הפיצוי לפי הסעיף עצמו. הלנה של פיצויי פיטורים מוסדרת בנפרד, בסעיף 20. על כך כתבנו בדף על פיצויי פיטורים.
כמה זמן יש להגיש תביעה על פיצוי הלנה?
זמן קצר, וזה הדבר החשוב ביותר בדף הזה. לפי סעיף 17א(א), הזכות לפיצוי הלנה מתיישנת אם לא הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה “תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן”, או תוך 60 ימים מהיום שבו העובד קיבל את השכר שבו קשור הפיצוי, “הכל לפי המוקדם”. בית הדין האזורי רשאי להאריך את תקופת 60 הימים ל-90 ימים.
המשמעות המעשית: אם השכר שולם באיחור, בדרך כלל המועד המוקדם הוא 60 הימים מקבלת התשלום. אם לא שולם בכלל, חלה השנה. אחרי המועד הזה הזכות לפיצוי הלנה נשללת (זו ההתיישנות). לכן כדאי לא לחכות ולקוות שהמעסיק יסדיר הכול לבד.
יש חריג. לפי סעיף 17א(ב), אם המעסיק הלין את השכר, או חלק ממנו, שלוש פעמים בתוך 12 חודשים רצופים, תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים. ההלנות צריכות לחול בתוך שלוש השנים שאחרי יום תשלום השכר שאליו קשור הפיצוי. החריג לא חל על פיצוי שכבר חלפה לגביו שנה (סעיף 17א(ג)).
מה עם השכר עצמו? סעיף 17א מדבר על פיצוי ההלנה בלבד, “להבדיל משכר עבודה”. על חוב השכר חלה בדרך כלל תקופת ההתיישנות הכללית. לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, בתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים. גם אז כדאי לא להמתין, כי ראיות נעלמות וזיכרון דוהה.
הלנת שכר: מה עושים, צעד אחר צעד
- לבדוק מתי השכר היה צריך להיכנס. שכר חודשי משולם עם תום החודש שבעדו הוא משתלם (סעיף 9). שכר לפי שעה, יום, שבוע או תוצרת משולם בתום מחצית החודש, אלא אם נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה (סעיף 10). אם עבדתם כך את כל החודש ושולמו לכם מקדמות לפי ההסכם או החוזה, חל כלל השכר החודשי.
- לספור תשעה ימים. מה שלא שולם עד היום התשיעי שאחרי המועד הוא שכר מולן (סעיף 1). בעבודת משק בית, החוק קובע את היום ה-21.
- לאסוף מסמכים. חוזה העבודה, תלושי השכר, דפי חשבון הבנק, דיווחי נוכחות והתכתבויות עם המעסיק.
- לרשום מה חסר. בעד איזה חודש, אילו רכיבים (שכר בסיס, שעות נוספות, תשלומים אחרים שמגיעים בעד העבודה), ומה נכנס ומתי.
- לפנות למעסיק בכתב. במייל או בהודעה שאפשר לשמור, עם הפירוט מהצעד הקודם.
- לסמן ביומן את המועד לתביעת פיצוי ההלנה. שנה מהיום שבו השכר נחשב מולן, או 60 ימים מהיום שבו קיבלתם את השכר באיחור, לפי המוקדם (סעיף 17א). המועדים רצים גם בזמן שאתם מחכים לתשובה מהמעסיק.
- להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, אם הפנייה לא עזרה. גם ארגון העובדים היציג במקום העבודה יכול להגיש תביעה כזאת, ואם אין ארגון יציג, ארגון עובדים שאתם חברים בו (סעיף 28(ב)).
טעויות נפוצות כשהשכר לא שולם
- לחכות שהמעסיק יסדיר לבד. כשהשכר שולם באיחור, המועד לתביעת פיצוי ההלנה הוא בדרך כלל 60 ימים מקבלת השכר (סעיף 17א). אחרי המועד הזכות לפיצוי ההלנה מתיישנת, גם אם השכר עצמו שולם.
- לחשוב שהשכר עצמו מתיישן אחרי שנה. סעיף 17א עוסק בפיצוי ההלנה בלבד, “להבדיל משכר עבודה”. על חוב השכר חלה בדרך כלל ההתיישנות הכללית, שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות).
- לדבר רק בעל פה. מעסיק יכול לטעון לחילוקי דעות של ממש על עצם החוב, ובית הדין רשאי אז להפחית או לבטל את הפיצוי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו (סעיף 18). תלושים, דפי בנק ופנייה בכתב מראים מה מגיע ומה שולם.
- להתפטר לפני שמתייעצים. התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שבהן אין לדרוש מהעובד להמשיך לעבוד, יכולה להיחשב כפיטורים לעניין פיצויי פיטורים (סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים), אבל זה נבחן לגופו. כדאי לבדוק לפני ההודעה, לא אחריה.
תביעה בבית הדין לעבודה, ומה עוד קובע החוק
התביעה מוגשת לבית הדין האזורי לעבודה, והמועדים שבסעיף 17א ממשיכים לרוץ גם בזמן שפונים למעסיק. לפי סעיף 28(ב) לחוק, תביעה לשכר מולן או לפיצוי הלנה יכולה להיות מוגשת גם בידי ארגון העובדים היציג במקום העבודה, ואם אין כזה, בידי ארגון עובדים שהעובד חבר בו.
החוק קובע גם עבירה פלילית. לפי סעיף 25ב(ב1), מעסיק שלא שילם שכר, והשכר הפך למולן, ולא הוכיח שאי התשלום נבע מנסיבה שאינה בשליטתו, דינו “מאסר חצי שנה או קנס”. אין מעמידים לדין (מגישים כתב אישום) לפי הסעיף הזה אלא אם חלפו 90 ימים מהיום הקובע והשכר לא שולם. ההעמדה לדין נעשית בהתאם לנוהל שיאשר היועץ המשפטי לממשלה. התביעה האזרחית לשכר ולפיצוי היא הליך נפרד.
האם המעסיק יכול להימנע מפיצוי הלנה?
לפעמים. סעיף 18 מאפשר לבית הדין האזורי להפחית את הפיצוי או לבטלו אם השכר לא שולם במועדו “בטעות כנה”, בגלל נסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה, או בגלל “חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש”. התנאי: הסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.
כלומר, גם כשהעובד צודק, הפיצוי אינו אוטומטי. הנה דוגמה מפסיקה. בית הדין הארצי לעבודה אישר בפסק דין מ-26.3.2025 (ע״ע 41179-01-24) קביעה של בית הדין האזורי שלא לפסוק הלנת פיצויי פיטורים. הנימוק היה שהייתה בין הצדדים “מחלוקת אוטנטית ומשכך אין לזקוף לחובתה של המעסיקה את אי תשלום פיצויי הפיטורים”. פסק הדין עסק בפיצויי פיטורים ולא בשכר. סעיף 20(ד) לחוק מחיל על הלנת פיצויי פיטורים את סעיף 18, בשינויים המחויבים, והפסק מראה איך בית הדין מתייחס למחלוקת אמיתית. בסעיף 18 עצמו, התנאי הוא שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו. מעסיק שמעלה טענת מחלוקת צריך להראות שיש בה ממש, ובית הדין מכריע בכל מקרה לגופו.
זו עוד סיבה לשמור הוכחות ולנהל את ההתכתבות מול המעסיק בצורה ברורה. ככל שברור יותר מה מגיע ומה שולם, קשה יותר לטעון למחלוקת אמיתית.
מה אם המעסיק התמוטט או נכנס להליכי פירוק?
אז יש כתובת נוספת: הביטוח הלאומי. בדף הרשמי של המוסד, שעוסק בזכויות עובדים כשהמעסיק בפשיטת רגל או בפירוק תאגיד, כתוב: “העובד רשאי לתבוע מביטוח לאומי תשלום עבור חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים”. התנאים והסכומים מפורטים באתר הביטוח הלאומי, וכדאי לבדוק אותם לפני הגשה.
גם חוק הגנת השכר מתייחס למצב הזה. כשניתן נגד מעסיק צו לפי סעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי (צו בהליך של פירוק או חדלות פירעון), הנאמן או המפרק (מי שמונה לנהל את ההליך) אינו חייב בפיצוי הלנת שכר, אבל רשאי לקבוע שיתווספו לשכר הפרשי הצמדה (סעיף 19(א)). ההוראה הזו אינה חלה על שכר שהנאמן או המפרק התחייב בו אחרי מתן הצו (סעיף 19(ב)).
האם המעסיק רשאי לפגוע בי או לפטר אותי אחרי שתבעתי שכר?
לא. סעיף 28א אוסר על מעסיק לפגוע בשכרו של עובד, בקידומו או בתנאי עבודתו, או לפטרו, “מחמת תביעה שהגיש העובד או ארגון העובדים” בתום לב לתשלום שכר מולן או לפיצוי הלנה. האיסור חל גם אם העובד סייע בתום לב לעובד אחר או לארגון בקשר לתביעה כזאת. אם אחרי פנייה או תביעה חל שינוי לרעה, כדאי לתעד אותו ולפנות לייעוץ.
האם אפשר להתפטר בגלל אי תשלום שכר?
לפעמים, וזה תלוי בנסיבות. סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים קובע שהתפטרות “מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו” נחשבת, לעניין חוק פיצויי פיטורים, כפיטורים. אם הלנת שכר מגיעה לרמה כזאת, זו שאלה שנבחנת לגופה. לכן כדאי להתייעץ לפני שמודיעים על התפטרות ולא אחריה.
קיבלתם שכר באיחור או חלקי? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857 ונבדוק יחד את התלושים, המועדים ומה אפשר לעשות, לפני שחולף המועד לתביעה.
מידע נוסף
- דיני עבודה
- שימוע לפני פיטורים
- פיטורים שלא כדין
- פיצויי פיטורים
- מחשבון פיצויי פיטורים
- התפטרות בדין מפוטר
- הודעה מוקדמת
- פדיון ימי חופשה
- דמי הבראה
- דמי מחלה
- שעות נוספות
- פיטורי עובדת בהריון
- פיטורים אחרי לידה
- התעמרות בעבודה
- הטרדה מינית בעבודה
- אפליה בעבודה
- הודעה על תנאי העסקה
- הפרשות לפנסיה
- תלוש שכר
- החזר הוצאות נסיעה
- התיישנות תביעה בדיני עבודה
- עבודה בשבת
- הפסקה בעבודה
- גמר חשבון
- שכר מינימום
- עובד קבלן