לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א-1951, המנוחה השבועית של העובד היא לפחות 36 שעות רצופות, ולגבי יהודי היא כוללת את יום השבת (סעיף 7). עבודה בשבת, כלומר במנוחה השבועית, אסורה אלא אם הותרה בהיתר (סעיפים 9 ו-12). מי שמועסק בשעות המנוחה השבועית זכאי לשכר של לפחות 150% משכרו הרגיל לאותן שעות, או למנוחה חלופית בהתאם לתנאי ההיתר (סעיף 17(א)). בדף הזה: מתי מותר להעסיק בשבת, איך מחשבים את התשלום, והאם אפשר לסרב. המידע כללי ואינו מחליף בדיקה של המקרה שלכם.
כמה שעות מנוחה שבועית מגיעות לעובד?
לפחות 36 שעות רצופות בשבוע. לגבי יהודי, המנוחה כוללת את יום השבת. מי שאינו יהודי יכול לבחור את השבת, את יום ראשון או את יום שישי, לפי המקובל עליו (סעיף 7(ב)).
יש חריג בתקנות: לעבודות מסוימות רשאי שר העבודה לקבוע מנוחה קצרה יותר, אבל לא פחות מ-25 שעות רצופות (סעיף 8). הסעיף מדבר על שעות רצופות, ולא על יום בלוח השנה.
מתי מותר להעסיק עובד בשבת?
כברירת מחדל, אסור. סעיף 9 קובע: “העסקת עובד במנוחה השבועית אסורה, אם לא הותרה לפי סעיף 12”. סעיף 12 מסמיך את שר העבודה להתיר העסקה בשעות המנוחה אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה עלולה לפגוע בהגנת המדינה, בביטחון הגוף או הרכוש, או “פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו”. בשיקוליו הוא מביא בחשבון, בין היתר, את רווחת העובד, את מסורת ישראל ואת קיומה של חלופה שאינה מחייבת העסקה בשבת (סעיף 12(א1)).
ההיתר יכול להיות כללי או מיוחד (סעיף 15). היתר מיוחד לא יינתן לתקופה העולה על שנתיים, ומי שניתן לו חייב להציג אותו “הצגה נראית לעין” במקום שבו מעסיקים לפיו. אם אתם עובדים בשבת, שאלו אם יש היתר ומה כתוב בו, כי הוא קובע גם מה המנוחה החלופית. בהיתר מיוחד מפרטים אילו מקצועות או תפקידים כלולים בו (סעיף 12(ג)).
בנוסף, סעיף 9א אוסר על בעל חנות, בית מלאכה או מפעל תעשייה לעבוד בעצמו בימי המנוחה הקבועים, וזה דין שונה מזכויות העובד.
כמה מגיע לעובד על שעות עבודה בשבת?
סעיף 17(א) קובע שתי אפשרויות. הראשונה: שכר לשעות האלה “לא פחות מ-1½ משכרו הרגיל”. השנייה: מנוחה במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, במספר ובזמן שנקבעו בהיתר. לעובד בשכר חודשי החוק מאפשר למעסיק לתת מנוחה של שעה וחצי תמורת כל שעה, במקום התשלום (סעיף 17(ב)).
מה נחשב “שכר רגיל”? סעיף 18 קובע שהוא “כולל כל התוספות שמעסיק משלם לעובדו”. לכן לא מחשבים אחוז רק מהשכר הבסיסי.
דוגמה לחישוב. נניח ששכרכם הרגיל לשעה, כולל התוספות, הוא 40 ש״ח, ועבדתם 6 שעות במנוחה השבועית ולא קיבלתם מנוחה חלופית. לפי סעיף 17(א)(1), לפחות 150% מ-40 הם 60 ש״ח לשעה, ולכן 6 שעות הן לפחות 360 ש״ח. ב-100% היו אלה 240 ש״ח, כך שההפרש הוא 120 ש״ח. זו דוגמה לחישוב בלבד, ולא הערכה למקרה שלכם. אם השעות האלה גם חורגות מהמכסה היומית, השאלה איך מחשבים את שני הגמולים ביחד תלויה בנסיבות ובפסיקה, ואנחנו לא דנים בה כאן.
האם אפשר לסרב לעבוד בשבת?
כן, בתנאים. סעיף 9ג(א) אוסר על מעסיק לסרב לקבל אדם לעבודה רק כי הודיע שאינו מסכים לעבוד במנוחה השבועית, ולדרוש ממנו התחייבות לעבוד בשבת כתנאי לקבלה. סעיף 9ד קובע שעובד שמעסיקו דורש ממנו לעבוד בשבת, או הודיע שבכוונתו לדרוש, רשאי להודיע, לא יאוחר מ-3 ימים מהדרישה או ההודעה, שהוא אינו מסכים, על פי איסור שבמצוות דתו. סעיף 9ד1, בנוסח שמצאנו, חל באותו מבנה ואינו מזכיר את הדת.
כמה דברים שחשוב לדעת:
- מעסיק רשאי לדרוש מי שהודיע על סירוב דתי למסור תצהיר בתוך 7 ימים (סעיף 9ד(ב)). הודעת שקר, או הודעה שנדרש תצהיר עליה ולא נמסר, בטלה (סעיף 9ו(א)).
- מעסיק רשאי לשנות “באופן סביר” את תנאי העבודה וסדריה של מי שהודיע שאינו מסכים לעבוד בשבת (סעיף 9ה).
- יש מקומות שבהם הזכות לא חלה: מפעל או מוסד המופקדים על ביטחון הציבור, עבודה הקשורה בביטחון המדינה או בשמירת בטיחותם ובריאותם של בני אדם, אירוח בבתי מלון, ייצור חשמל והזרמתו, ושירותים חיוניים שנקבעו בצו (סעיף 9ו(ב)). בסעיף 9ד1(ב)(2) יש גם מקומות עבודה שאישרה ועדת השרים.
- לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בתביעה שעילתה בסעיף 9ג (סעיף 9ז(א)), והוא לא יזדקק לתביעה לפי סעיפים 9ג עד 9ו שהוגשה אחרי שנים עשר חודשים מיום תחילת העילה (סעיף 9ז(ב)). על מועדים בדיני עבודה אפשר לקרוא בדף “התיישנות תביעה בדיני עבודה”.
מי לא זכאי לתשלום על עבודה בשבת?
החוק כולו אינו חל על קבוצות מסוימות. סעיף 30(א) מונה, בין היתר, “עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי” ו“עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם”. אם יש ויכוח אם אתם בקבוצה כזאת, כל צד, וגם מפקח עבודה, רשאי לבקש מבית הדין לעבודה להכריע (סעיף 30(ב)). שם התפקיד בתלוש אינו מכריע. מה שחשוב הוא מה אתם עושים בפועל.
טעות נפוצה: “השכר הגלובלי כולל גם שבת”
הרבה מעסיקים כותבים בחוזה שהשכר “כולל הכול”, כולל שעות נוספות ועבודה בשבת. סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958, קובע שכאשר נקבע לעובד שכר שכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, “רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד”, אלא אם הסכם קיבוצי שאישר שר העבודה קבע אחרת. כלומר, שכר גלובלי לא מבטל את הזכות. סעיף 26ב(ג) מוסיף חזקה: אם התביעה היא על גמול עבודה במנוחה השבועית, והמעסיק לא מסר תלוש, או מסר תלוש שלא כלולים בו הרכיבים האלה, יראו את השכר ששולם כשכר רגיל שהרכיבים אינם כלולים בו, אלא אם המעסיק יוכיח אחרת.
מה כדאי להכין?
- רשימת התאריכים שבהם עבדתם בשבת, והשעות בכל פעם.
- תלושי השכר, ובדקו אם מופיע בהם רכיב נפרד לשעות המנוחה השבועית.
- חוזה העבודה וכל מסמך שמתאר את ההיתר או את סידורי המשמרות.
- רישומי נוכחות. המעסיק חייב לנהל פנקס שעות עבודה ומנוחה שבועית (סעיף 25), ובתביעת שכר שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה, אם הוא לא הציג רישומי נוכחות, חובת ההוכחה עליו כי לא עמדתם לרשות העבודה (סעיף 26ב(א) לחוק הגנת השכר).
עבדתם בשבת ולא קיבלתם את התשלום או את המנוחה, או שאתם לא בטוחים אם ההיתר שלכם תקף? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונבדוק יחד את התלושים ואת הרישומים.
מידע נוסף
- דיני עבודה
- שימוע לפני פיטורים
- פיטורים שלא כדין
- פיצויי פיטורים
- מחשבון פיצויי פיטורים
- הלנת שכר
- התפטרות בדין מפוטר
- הודעה מוקדמת
- פדיון ימי חופשה
- דמי הבראה
- דמי מחלה
- שעות נוספות
- פיטורי עובדת בהריון
- פיטורים אחרי לידה
- התעמרות בעבודה
- הטרדה מינית בעבודה
- אפליה בעבודה
- הודעה על תנאי העסקה
- הפרשות לפנסיה
- תלוש שכר
- החזר הוצאות נסיעה
- התיישנות תביעה בדיני עבודה
- הפסקה בעבודה
- גמר חשבון
- שכר מינימום
- עובד קבלן