עובד שנעדר מעבודתו בגלל מחלה זכאי לדמי מחלה ממעסיקו, לפי חוק דמי מחלה, התשל״ו-1976. הוא צובר יום וחצי לכל חודש עבודה מלא, עד תקרה של 90 ימים (סעיף 4(א)). ככלל, ליום המחלה הראשון אין תשלום, בעד היום השני והשלישי משולמת מחצית, ומהיום הרביעי משולמים דמי מחלה מלאים (סעיף 2(א)). המידע כללי, ומבוסס על החוק ועל התקנות לפיו. הדף מסביר גם מה צריך להגיש למעסיק, ומה הדין במחלת ילד, בן זוג והורה.
החוק חל על עובד ש“ענין תשלום לתקופת מחלה אינו מוסדר לגביו על פי הסכם קיבוצי” (סעיף 1). אם חל עליכם הסכם קיבוצי או צו הרחבה, ייתכן שההסדר שונה, ולכן כדאי לבדוק גם אותו. מה אסור למעסיק לעשות כשעובד חולה, ומה נחשב פיטורים שלא כדין, מוסבר בדף “פיטורים שלא כדין”.
כמה ימי מחלה צוברים?
תקופת הזכאות המקסימלית היא “יום וחצי לכל חודש עבודה מלא” אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ולא יותר מ-90 ימים, בניכוי הימים שכבר שולמו (סעיף 4(א)). חודש עבודה מלא נספר כ-25 ימי עבודה, ואם נהוג במקום העבודה שבוע של חמישה ימים, 21 ועוד שני שלישים ימי עבודה, וחלק מחודש מזכה בימי מחלה יחסיים (סעיף 4(ב)).
דוגמה לחישוב. נניח שעובד עבד שמונה חודשים מלאים ועוד לא חלה: 8 כפול 1.5 הם 12 ימי מחלה. אחרי חמש שנים של עבודה רצופה, בלי ניצול, החישוב מגיע ל-90 ימים, שהיא התקרה.
מהיום הראשון, השני או הרביעי? כמה משלמים
סעיף 2(א) קובע שלושה שלבים לפי יום ההיעדרות:
- היום הראשון: אין תשלום לפי החוק.
- היום השני והשלישי: מחצית דמי מחלה.
- מהיום הרביעי: דמי מחלה מלאים.
דוגמה: עובד נעדר חמישה ימי עבודה רצופים בגלל מחלה. עבור היום הראשון אין תשלום, בעד היום השני והשלישי מחצית כל אחד, ובעד היום הרביעי והחמישי תשלום מלא. בסך הכול זה שווה לשלושה ימי שכר מתוך החמישה: חצי ועוד חצי ועוד אחד ועוד אחד. זו דוגמה לחישוב בלבד, לא הערכה למקרה שלכם. החוק מתיר לשר העבודה לקבוע בתקנות הוראות אחרות לשלושת הימים הראשונים, ולכן כדאי לוודא שלא נקבע אצלכם הסדר אחר.
יש חריג: עובד שחלה במחלה ממארת או במחלה שנדרש בשלה טיפול קבוע בדיאליזה, ונעדר לטיפול או לבדיקות תקופתיים, אף לאחר החלמה, זכאי לדמי מחלה כבר מהיום הראשון להיעדרותו, בכפוף לתקופת הזכאות המקסימלית ובלבד שמסר אישור רפואי בכתב שהטיפול או הבדיקה נדרשים בקשר לאותה מחלה (סעיף 2(א1)).
כמה כסף זה? גובה דמי המחלה
דמי המחלה הם “בגובה שכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך בעבודתו” (סעיף 5(א)). הרכיבים שנכנסים לחישוב לפי סעיף 6: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר או פיצוי על התייקרות, תוספת משפחה ותוספת מחלקתית או מקצועית. אם השכר אינו בנוי כך, לוקחים את השכר ליום עבודה רגיל ועוד התוספות שהשתלמו. דינם של דמי המחלה כדין שכר עבודה לכל דבר (סעיף 7), ולכן הלנתם נבחנת כהלנת שכר: ראו “הלנת שכר”.
מה צריך להגיש למעסיק: הודעה ותעודת מחלה
לפי תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל״ז-1976, עובד הנעדר בגלל מחלה מוסר למעסיק הודעה תוך שלושה ימים מהיום הראשון להיעדרות, ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבוד (תקנה 1). החובה חלה בתנאי שהמעסיק הביא לידיעת העובד את חובתו.
תעודת מחלה (תקנה 2) ניתנת בדרך כלל אחרי ביקור רופא, ובכלל זה ביקור שנערך באמצעות היוועדות חזותית, שיחת טלפון או חילופי תכתובות עם רופא. אפשר גם בלי ביקור: תעודה קצרה, עד ארבעה ימי מחלה, בתנאי שבשבעת הימים הרצופים שקדמו לכל יום מחלה לא ניתנו תעודות קצרות בעד יותר מארבעה ימי מחלה. תעודה קצרה שהנפיקה קופת חולים בלי חתימת רופא מוגבלת: לא יותר מארבע פעמים בשנה, ולא יותר מעשרה ימים מצטברים בשנה. ועוד דבר שחשוב לדעת: תעודת המחלה לא תכלול פרטים על המחלה עצמה, כולל ממצאים רפואיים (תקנה 2(ד)). אם המעסיק מפקפק בתעודה שלא ניתנה ביד רופא קופת חולים, הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית (תקנה 2(ג)).
ומתי משלמים? במועד שבו היה משולם השכר אילו עבד, בתנאי שהתעודה הוגשה לפחות שבעה ימים לפני אותו מועד. אם הוגשה מאוחר יותר, התשלום במועד הקרוב לתשלום השכר שאחרי ההגשה (תקנה 3). כך לפי נוסח התקנות שנקרא ב-20.10.2026.
מחלת ילד, בן זוג או הורה: ימי מחלה של העובד שזוקפים למשפחה
חוקים נפרדים מאפשרים לזקוף על חשבון ימי המחלה שצברתם היעדרות בשל מחלת קרוב:
- ילד עד גיל 16: עד 8 ימים בשנה אם בן הזוג עובד ולא נעדר מכוח אותה זכות (או עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו), ועד 16 ימים בשנה אם הילד בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהוא הורה עצמאי (חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), סעיף 1).
- מחלה קשה של ילד (עד גיל 18): עובד שעבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק זכאי לזקוף עד 90 ימים בשנה על חשבון ימי המחלה או החופשה שלו, ובמצבים מסוימים עד 110 ימים (סעיף 1א באותו חוק).
- בן זוג: עד 6 ימים בשנה (חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), סעיף 1), ובמחלה ממארת של בן הזוג, עד 60 ימים בשנה לעובד שעבד שנה לפחות (סעיף 1א). לעניין הסעיף הראשון, בן זוג נחשב חולה אם חלה והפך תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בפעולות יום יום.
- הורה שלכם או של בן זוגכם: עד 6 ימים בשנה, ובלבד שבן הזוג עובד ולא נעדר מכוח אותה זכות (חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), סעיף 1). גם כאן ההורה נחשב חולה אם הפך תלוי לחלוטין בעזרת הזולת.
הימים האלה נזקפים על חשבון ימי המחלה שצברתם, ולכן חשוב לדעת כמה צברתם. בכל אחד מהחוקים יש כללים על הוכחה ועל מסירת הודעות למעסיק, בתקנות שנקבעו לפיהם.
מה אסור למעסיק לעשות בזמן מחלה, ומה מותר
סעיף 4א(א): “מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו”, עד תקופת הזכאות המקסימלית. סעיף 4א(ב) מחריג בין היתר הודעה מוקדמת לפיטורים שניתנה לפני שהעובד נעדר, וכן מקום עבודה שפסק לפעול או מעסיק שהוכרז פושט רגל. על ההודעה המוקדמת: “הודעה מוקדמת”.
המעסיק רשאי גם להציע עבודה אחרת. אם רופא קבע שמגבלות רפואיות מונעות מהעובד לבצע עבודה מסוג מסוים, והמעסיק הציע לו עבודה מתאימה אחרת באותו מקום, העובד לא זכאי לדמי מחלה, אבל שכרו לא יפחת מהשכר שהיה מקבל בעבודתו הקודמת (סעיף 3(א)). ההצעה טעונה התייעצות עם ועד העובדים; בלי ועד, יראו כאילו לא הוצעה עבודה מתאימה (סעיף 3(ד)).
מה לבדוק בתלוש, וטעויות נפוצות
- ימי המחלה שנוצלו והיתרה. לפי התוספת לחוק הגנת השכר, התלוש כולל את מספר ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ואת יתרת תקופת המחלה הצבורה (פרט 4(6)), אלא אם המעסיק ביטח את העובד בביטוח דמי מחלה, ואז אין חובה לציין את היתרה.
- שורה נפרדת לדמי מחלה. דמי מחלה מפורטים בתלוש כסוג תשלום (פרט 5(3)).
- הסדרי ביטוח. מעסיק שביטח את העובד בביטוח דמי מחלה בקופת גמל, בתנאים שבסעיף 8, פטור מתשלום לפי החוק.
טעות נפוצה: לוותר על דמי מחלה ולקחת יום חופשה כשאפשר לדווח מחלה. טעות אחרת: לעבוד בזמן מחלה בתמורה. סעיף 10 קובע שעובד שבתקופת מחלתו עבד למעשה בשכר או בתמורה אחרת, לא יהיה זכאי לדמי מחלה עקב אותה מחלה, ואם שולמו, המעסיק רשאי לתבוע אותם בחזרה. ועוד: אם חליתם בזמן חופשה, ימי המחלה לא נספרים כחופשה, ראו “פדיון ימי חופשה”.
קיבלתם תשלום נמוך מהמגיע, או שהמעסיק מסרב לשלם דמי מחלה, או שאתם חוששים מפיטורים בזמן מחלה? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונעבור יחד על התעודות והתלושים.
מידע נוסף
- דיני עבודה
- שימוע לפני פיטורים
- פיטורים שלא כדין
- פיצויי פיטורים
- מחשבון פיצויי פיטורים
- הלנת שכר
- התפטרות בדין מפוטר
- הודעה מוקדמת
- פדיון ימי חופשה
- דמי הבראה
- שעות נוספות
- פיטורי עובדת בהריון
- פיטורים אחרי לידה
- התעמרות בעבודה
- הטרדה מינית בעבודה
- אפליה בעבודה
- הודעה על תנאי העסקה
- הפרשות לפנסיה
- תלוש שכר
- החזר הוצאות נסיעה
- התיישנות תביעה בדיני עבודה
- עבודה בשבת
- הפסקה בעבודה
- גמר חשבון
- שכר מינימום
- עובד קבלן