מעסיק חייב למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי העבודה שלו, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו התחיל לעבוד. לנער המועד הוא שבעה ימים (סעיף 1 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס״ב-2002). אם ההודעה לא נמסרה, בית הדין לעבודה רשאי לפסוק לעובד פיצויים גם בלי נזק של ממון (סעיף 5(א)), ואם המעסיק לא מסר אותה ביודעין, גם פיצויים לדוגמה (סעיף 5(ב)). במחלוקת על תנאי העבודה נטל ההוכחה עובר למעסיק (סעיף 5א). הדף הזה מסביר מה בהודעה, מי פטור ומה עושים כשהיא חסרה. המידע כללי, ומבוסס על נוסח החוק.
מה חייב להופיע בהודעה לעובד על תנאי העסקה?
סעיף 2(א) מפרט עשרה עניינים. בלשון פשוטה, ההודעה צריכה לכלול:
- זהות המעסיק וזהות העובד;
- תאריך תחילת העבודה, ואם החוזה לתקופה קצובה, גם תקופת העבודה; אם החוזה אינו לתקופה קצובה, המעסיק מציין זאת;
- תיאור עיקרי של התפקיד;
- שם הממונה הישיר או תואר תפקידו;
- סך כל התשלומים המשתלמים כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר, ואם השכר נקבע לפי דירוג מכוח הסכם קיבוצי, דירוג העובד ודרגתו;
- אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל;
- יום המנוחה השבועי;
- סוגי התשלומים של המעסיק ושל העובד בעבור תנאים סוציאליים, ופירוט הגופים שאליהם המעסיק מעביר את הכסף בפועל;
- אם יש הסכם קיבוצי שמסדיר את תנאי העבודה, שם ארגון העובדים והכתובת לפנייה אליו;
- אצל קבלן כוח אדם או מעסיק שהוא צד לחוזה לביצוע עבודה או למתן שירותים, כשהחוזה כולל הוראות על תנאי עבודה של העובד: גם תנאים אלה, ותנאים הנוגעים לסיום יחסי העבודה.
בנוסח ההודעה צריך לציין שאין בה כדי לגרוע מכל זכות של העובד מכוח דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או חוזה אחר (סעיף 2(ב)). כלומר, גם אם ההודעה שותקת או כתובה פחות טוב מהחוק, הזכויות שבחוק לא נעלמות.
האם חוזה עבודה חתום מספיק?
כן, בתנאי שהוא מלא. אם נמסר לעובד הסכם עבודה בכתב שכלולים בו כל העניינים שבסעיף 2, באותם מועדים, המעסיק מילא את חובתו (סעיף 2(ד)). חוזה שחסר בו אחד העניינים, למשל פירוט הגופים שאליהם מועברות הפרשות הפנסיה, אינו ממלא את החובה לפי סעיף 2(ד). על ההפרשות עצמן כתבנו בדף “הפרשות לפנסיה”.
תוך כמה ימים נמסרת ההודעה על תנאי העבודה, ומי פטור?
שלושים ימים מיום תחילת העבודה, ושבעה ימים לנער (סעיף 1). החוק לא חל על עובד שתקופת עבודתו אינה עולה על שלושים ימים, ואם הוא נער, על שבעה ימים (סעיף 9).
עובד שהתחיל לעבוד לפני שהחוק נכנס לתוקף יכול לדרוש את ההודעה בכתב, והמועד נספר מהיום שבו דרש אותה (סעיף 10(1)). אם התחלתם לעבוד לפני שהחוק נכנס לתוקף ומעולם לא קיבלתם הודעה כזו, אפשר לדרוש אותה בכתב ולשמור עותק של הדרישה.
מה קורה כשתנאי העבודה משתנים?
המעסיק צריך למסור הודעה על שינוי בתנאי העבודה בתוך שלושים ימים, ולנער בתוך שבעה ימים, מהיום שנודע לו על השינוי (סעיף 3). החוק מוציא שלושה סוגי שינוי: שינוי שנובע משינוי בדין, עדכון של תשלומים לפי הדין או ההסכם, ושינוי שמופיע בתלוש השכר. לכן העלאת שכר שמופיעה בתלוש לא מחייבת הודעה נפרדת. על מה חייב להיות בתלוש כתבנו בדף “תלוש שכר”.
לא קיבלתי הודעה על תנאי העסקה. מה אפשר לתבוע?
לבית הדין האזורי לעבודה יש סמכות ייחודית לדון בהפרת החוק. הוא רשאי לפסוק פיצויים גם אם לא נגרם נזק של ממון, ולתת צו עשה לתיקון ההפרה (סעיף 5(א)).
כשהמעסיק לא מסר את ההודעה “ביודעין”, בית הדין רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה, בלי קשר לנזק. הסכום הנקוב בחוק הוא עד 15,000 ש״ח, ובית הדין רשאי מטעמים מיוחדים שירשום לפסוק סכום אחר. הסכום מתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי מדד המחירים לצרכן (סעיף 5(ב)), ולכן הסכום היום שונה מהמספר שבחוק. את הסכום המעודכן אפשר לבדוק לפני הגשת תביעה. אי אפשר לפסוק פיצויים כאלה בתובענה ייצוגית (סעיף 5(ב)(3)).
החלק המעשי יותר הוא נטל ההוכחה. בתביעת עובד שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים שבסעיף 2, והמעסיק לא מסר הודעה שהוא חייב בה, חובת ההוכחה על המעסיק באותו עניין, ובלבד שהעובד העיד על טענתו, לרבות בתצהיר (סעיף 5א).
דוגמה: נניח שעובד טוען שסוכם איתו שכר של 12,000 ש״ח ברוטו, והמעסיק טוען שסוכם 10,000 ש״ח. אין חוזה ואין הודעה בכתב. אם העובד העיד על כך בתצהיר, המעסיק הוא שצריך להוכיח שהשכר שסוכם היה 10,000 ש״ח. בלי הסעיף הזה, העובד הוא שהיה צריך להוכיח מה סוכם. זו דוגמה להסבר ולא הערכה של מקרה מסוים.
הפיצוי על היעדר הודעה לא מחליף זכויות אחרות. סעיף 5(ב)(3) קובע שאין בו כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין בשל אותה הפרה. וסעיף 6 מוסיף שהחוק בא להוסיף על זכותו של עובד או מועמד לקבל מידע מכוח דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.
גם למעסיק יש חשיפה מעבר לתביעה האזרחית. הפרת סעיף 1, 3 או 10 היא עבירה שדינה הקנס שבסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, והיא עבירה של אחריות קפידה (סעיף 4). בית הדין רשאי להתחשב בהרשעה או בקנס כשהוא קובע פיצויים לדוגמה (סעיף 5(ב)(4)).
מועמדים לעבודה: ההודעות שמגיעות לכם אחרי ראיון
החוק לא נוגע רק לעובדים. מעסיק חייב למסור למועמד שמשתתף בהליכי מיון, כלומר ריאיון או בחינה, הודעה בכתב על שני דברים (סעיף 3א(א)):
- התקדמות הליכי המיון, אחת לחודשיים לפחות מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי המיון;
- אי־קבלתו לעבודה, לא יאוחר מ-14 ימים מהיום שבו אדם אחר התקבל לעבודה שלגביה נערכו הליכי המיון.
ההודעה יכולה להישלח באמצעי אלקטרוני, והיא כוללת בין היתר את שם המעסיק והמועמד, מועד תחילת המיון, התפקיד ושם השולח (סעיף 3א(ב), (ה)). החובה לא חלה בעבודה שתקופתה אינה עולה על שלושים ימים, בענף ההסעדה, ואצל מעסיק שמעסיק לא יותר מ-25 עובדים (סעיף 3א(ג)).
מה כדאי לעשות אם לא קיבלתם הודעה
- בדקו אם קיבלתם חוזה חתום או מכתב קבלה שמפרט את הסעיפים שלמעלה;
- אם לא, בקשו הודעה בכתב, במייל או בהודעה שאפשר לשמור, ורשמו את התאריך;
- שמרו תלושי שכר, הודעות על שעות עבודה והתכתבות על השכר ועל מועדי התשלום;
- רשמו מה סוכם איתכם בעל פה: שכר, ימי חופשה, יום המנוחה, נסיעות, ומי היה נוכח;
- אם נוצרה מחלוקת על שכר או זכויות, פנו לייעוץ לפני שאתם מסיימים את העבודה או חותמים על מסמך סיום.
התחלתם לעבוד בלי חוזה והודעה, או שיש מחלוקת עם המעסיק על מה שסוכם? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונבדוק יחד מה צריך להיות בהודעה, ומה אפשר לדרוש.
מידע נוסף
- דיני עבודה
- שימוע לפני פיטורים
- פיטורים שלא כדין
- פיצויי פיטורים
- מחשבון פיצויי פיטורים
- הלנת שכר
- התפטרות בדין מפוטר
- הודעה מוקדמת
- פדיון ימי חופשה
- דמי הבראה
- דמי מחלה
- שעות נוספות
- פיטורי עובדת בהריון
- פיטורים אחרי לידה
- התעמרות בעבודה
- הטרדה מינית בעבודה
- אפליה בעבודה
- הפרשות לפנסיה
- תלוש שכר
- החזר הוצאות נסיעה
- התיישנות תביעה בדיני עבודה
- עבודה בשבת
- הפסקה בעבודה
- גמר חשבון
- שכר מינימום
- עובד קבלן