פדיון ימי חופשה הוא תשלום שהמעסיק חייב לעובד שחדל לעבוד לפני שניתנה לו כל החופשה שהגיעה לו עד אותו יום. סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, התשי״א-1951, קובע שהפדיון הוא “בסכום השווה לדמי החופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד”. דמי החופשה הם שכרו הרגיל (סעיף 10(א)), ופדיון החופשה דינו כדין שכר עבודה (סעיף 17). הדף מסביר כמה ימי חופשה מגיעים, איך מחשבים את הפדיון ומה לבדוק בתלוש. המידע כללי.
מה קורה כשמעסיק מאחר בתשלום שכר, כולל תשלום בסיום עבודה, מוסבר ב“הלנת שכר”, ועל פיצויי הפיטורים ב“פיצויי פיטורים”.
כמה ימי חופשה מגיעים לפי ותק?
סעיף 3(א) קובע את אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד:
- בעד כל אחת מחמש השנים הראשונות: 16 ימים.
- בעד השנה השישית: 18 ימים.
- בעד השנה השביעית: 21 ימים.
- בעד השנה השמינית ואילך: יום נוסף לכל שנת עבודה, עד חופשה של 28 ימים.
החוק מדבר בימי חופשה, ובימי החופשה “לא ייכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה”. כמה ימי עבודה יורדו בפועל מהיתרה תלוי בשבוע העבודה שלכם, ולכן כדאי לבדוק איך המעסיק שלכם סופר את הימים. הסכם קיבוצי או חוזה יכולים להעניק יותר: סעיף 38 קובע שהחוק אינו בא למעט מכל זכות לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.
מה אם לא עבדתם שנה שלמה?
החוק מגדיר “שנת עבודה” כפרק של שנים עשר חודש שתחילתו ב-1 בינואר של כל שנה (סעיף 1), ולכן שנה חלקית, למשל שנת הסיום, מחושבת לפי כללים מיוחדים. יש שניים:
- הקשר עם המעסיק התקיים כל השנה: אם עבדתם לפחות 200 ימים, מגיע המספר המלא. פחות מ-200 ימים: חלק יחסי לפי היחס בין ימי העבודה בפועל ל-200 (סעיף 3(ב)).
- הקשר התקיים רק בחלק מהשנה: אם עבדתם בחלק הזה לפחות 240 ימים, מגיע המספר המלא. פחות מ-240: חלק יחסי לפי היחס ל-240 (סעיף 3(ג)).
בשני המקרים “חלק של יום חופשה לא יובא במנין”. דוגמה לחישוב, בלי קשר לפרטי אדם מסוים: נניח שעובד בשנת עבודתו השלישית (16 ימים), קשר העבודה התקיים כל השנה, והוא עבד בה 150 ימים. לפי סעיף 3(ב)(2), 16 כפול 150 חלקי 200 הם 12 ימי חופשה. ונניח שעובד אחר התחיל לעבוד באמצע השנה ועבד בחלק הזה 120 ימים: לפי סעיף 3(ג)(2), 16 כפול 120 חלקי 240 הם 8 ימים.
איך מחשבים פדיון חופשה?
לעובד במשכורת, השכר הרגיל הוא שכר העבודה שהיה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והמשיך לעבוד (סעיף 10(ב)(1)). לעובד בשכר, למשל שעתי, מחשבים שכר יומי ממוצע: שכר רבע השנה שקדמה לחופשה, חלקי 90, כפול מספר ימי החופשה. אם ברבע השנה הזאת היו חודשי עבודה לא מלאים, העובד רשאי לבחור את רבע השנה של העבודה המלאה ביותר בשנים עשר החודשים שקדמו (סעיף 10(ב)(2)).
דוגמה: נניח שעובד שעתי הרוויח ברבע השנה האחרון 27,000 ש״ח, ונשארו לו שמונה ימי חופשה שלא ניתנו. השכר היומי הממוצע הוא 27,000 חלקי 90, כלומר 300 ש״ח, ושמונה ימים הם 2,400 ש״ח. זו דוגמה לחישוב בלבד, לא הערכה למקרה שלכם. החישוב בפועל תלוי ברכיבי השכר, ובמה שנחשב בחוק “שכר עבודה”.
מה נכלל בשכר? לפי סעיף 10(ג), כל תמורה בכסף או בשווה כסף שמשתלמת בעד שעות העבודה הרגילות, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שאושר לעניין זה. סכום שמשולם לכיסוי הוצאות מיוחדות שאינן קיימות בעת החופשה, למשל החזר הוצאות, אינו חלק מהשכר. בדקו אם עמלות ותוספות קבועות נכנסו לחישוב.
מתי משלמים, ומה אם הפדיון לא שולם?
פדיון חופשה הוא שכר עבודה, ולפי סעיף 12 לחוק הגנת השכר, מי שחדל להיות מועסק מקבל את שכרו במועד שבו היה משתלם אילו המשיך לעבוד. כלומר, ככלל, במועד תשלום השכר הרגיל. אם הפדיון לא שולם, ייתכן שיחול עליו פיצוי הלנה כמו על שכר אחר. הפירוט בדף “הלנת שכר”. בנוסף, סעיף 31 לחוק חופשה שנתית קובע שתקופת ההתיישנות לכל תביעה לפי החוק היא שלוש שנים, ולכן לא כדאי לחכות.
האם ימי חופשה נצברים?
לפי סעיף 6(א), החופשה ניתנת בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת העבודה שאחריה. סעיף 7(א) קובע: “אין החופשה ניתנת לצבירה”, אלא שהעובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות. כלומר צבירה היא בהסכמה, בהיקף שנקבע. מה קורה לימים שנצברו שנים בלי הסכמה, תלוי בנסיבות ובהסכמות ביניכם לבין המעסיק, ושווה לבדוק לפני שמוותרים עליהם.
וגם: בסיום העבודה הפדיון נוגע לחופשה “המגיעה לו עד ליום שבו חדל לעבוד” שלא ניתנה. כמה ימים נשארו נקבע לפי החופשה שנוצלה בפועל במהלך השנים, ולכן יש חשיבות לרישום.
מה לבדוק בתלוש לפני שמסכמים
- ימי החופשה שניתנו והיתרה. לפי התוספת לחוק הגנת השכר, תלוש השכר חייב לכלול את מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ואת יתרת ימי החופשה (פרט 4(5)).
- שכר כולל. לפי סעיף 5 לחוק הגנת השכר, לעובד שחוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו, שכר שנקבע ככולל דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה נחשב שכר רגיל בלבד. החריג להסכם קיבוצי שאושר מתייחס רק לתשלום בעד שעות נוספות ולגמול עבודה במנוחה השבועית. לכן סעיף בחוזה שאומר “השכר כולל חופשה” אינו בהכרח פוטר את המעסיק.
- תלוש חסר. לפי סעיף 26ב(ג), אם המעסיק לא מסר תלוש, או שהרכיבים האלה לא נכללו בו, חזקה שנקבע לעובד שכר כולל בניגוד לחוק, אלא אם המעסיק הוכיח אחרת. יש גם אפשרות לפסוק פיצויים שאינם תלויים בנזק על תלוש חסר, בתנאים שבסעיף 26א(ב).
- מסמכי סיום. גמר חשבון, מכתב סיום, ואישור על תקופת העבודה.
טעויות נפוצות
טעות ראשונה: להניח שחופשה בזמן מחלה נספרת. סעיף 5(א)(4) קובע שימים שבהם העובד אינו מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה לא יובאו במניין ימי החופשה, ולפי סעיף 5(ב), אם הם חלו בתוך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם ימים. על ימי המחלה עצמם כתבנו ב“דמי מחלה”. טעות שנייה: לעבוד בשכר בימי החופשה. לפי סעיף 12 מי שעבד עבודה סדירה בשכר בימי חופשתו איבד את זכותו לדמי חופשה, והמעסיק רשאי לנכות אותם. טעות שלישית: לא לבדוק את המספר שאתם מקבלים, ולחתום על גמר חשבון בלי להשוות.
סיימתם לעבוד ואתם לא בטוחים שהפדיון חושב נכון? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונעבור יחד על התלושים ועל הסיכום.
מידע נוסף
- דיני עבודה
- שימוע לפני פיטורים
- פיטורים שלא כדין
- פיצויי פיטורים
- מחשבון פיצויי פיטורים
- הלנת שכר
- התפטרות בדין מפוטר
- הודעה מוקדמת
- דמי הבראה
- דמי מחלה
- שעות נוספות
- פיטורי עובדת בהריון
- פיטורים אחרי לידה
- התעמרות בעבודה
- הטרדה מינית בעבודה
- אפליה בעבודה
- הודעה על תנאי העסקה
- הפרשות לפנסיה
- תלוש שכר
- החזר הוצאות נסיעה
- התיישנות תביעה בדיני עבודה
- עבודה בשבת
- הפסקה בעבודה
- גמר חשבון
- שכר מינימום
- עובד קבלן