פוטרתם, והתחושה היא שמשהו בפיטורים לא היה בסדר? הדף הזה מסביר מה נחשב פיטורים שלא כדין, באילו מצבים החוק אוסר לפטר, מה צריך להוכיח ומה בית הדין יכול לתת. המידע כללי. הוא מבוסס על חוקים ועל פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, ואינו תחליף לבדיקה של המקרה שלכם.
מה נחשב פיטורים שלא כדין?
פיטורים שלא כדין הם פיטורים שנעשו מסיבה שהחוק אוסר, או בדרך שבית הדין לעבודה רואה כפגיעה בתום הלב ובהגינות. פסק הדין שלהלן מתאר את הבדיקה של בית הדין, והחוקים שלהלן אוסרים סיבות מסוימות.
בע״ע 36614-02-19 (מאי 2021) ניתן בהרכב של שלושה שופטים. בית הדין הארצי כתב בו שבית הדין “בוחן אם הנימוקים המוצהרים לפיטורים הם אכן הנימוקים שהביאו לפיטוריו של העובד, או שהם מסווה לעילת פיטורים אחרת, ובמיוחד אם הם מסווה לעילת פיטורים האסורה על פי דין, כגון פיטורים עקב הפליה או עקב חשיפת שחיתות על ידי העובד”. כלומר, הסיבה שכתובה במכתב הפיטורים היא רק נקודת פתיחה. בית הדין שואל מה הייתה הסיבה האמיתית.
האם כל פיטורים שנראים לי לא הוגנים הם פיטורים שלא כדין?
לא. זה חשוב לדעת לפני שמחליטים מה לעשות. באותו פסק דין נקבע: “כל עוד החלטתו של המעסיק נתקבלה בתום לב ומשיקולים ענייניים, הרי שגם אם באותן נסיבות ניתן היה לקבל החלטה אחרת בעניינו של העובד, בית הדין לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתו של המעסיק”.
בפסק הדין הזה עובד טען שפוטר בגלל שירות מילואים ממושך. בית הדין האזורי קבע שהעובד לא הוכיח זאת, והארצי לא מצא מקום להתערב ודחה את הערעור. הלקח הוא שתחושה, גם אם היא נכונה, לא מספיקה. צריך ראיות לכך שהסיבה שנמסרה אינה הסיבה האמיתית.
באותו פסק דין צוטטה גם הלכה קודמת של בית הדין הארצי: מעסיק שמעצים את חומרת הכשל הנטען “מעבר לסביר” נותן בכך “אינדיקציה” שמדובר בתואנה שמסווה עילת פיטורים שלא כדין. לכן כדאי לשים לב אם המעסיק מציג כשל קטן כחמור מאוד.
באילו מצבים החוק אוסר לפטר?
אלה מצבים שהחוק עצמו מתייחס אליהם. הרשימה אינה ממצה.
הפליה. החוק אוסר להפלות בפיטורים בגלל, בין היתר, מין, הריון, גיל, דת, השקפה או שירות מילואים (סעיף 2(א)). עובדת בהריון מוגנת גם לפי סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, התשי״ד-1954, שאוסר לפטר עובדת בהריון, שטרם יצאה לתקופת לידה והורות, אלא בהיתר. זה נושא שיש לו דף משלו באתר.
תלונה על הפליה. סעיף 6(א) לאותו חוק קובע שמעסיק לא יפגע בעובד בענייני העבודה המנויים בסעיף 2, ובהם פיטורים, “מחמת תלונה או תביעה של העובד לענין חוק זה”, או מחמת שסייע לעובד אחר בתלונה או בתביעה כזו. הגנה זו לא חלה על תלונת שוא שהוגשה בזדון ובידיעה שהיא שקרית.
מחלה. סעיף 4א(א) לחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976, קובע: “מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו”. בסעיף 4א(ב) יש חריגים, למשל כשההודעה המוקדמת לפיטורים ניתנה לפני שהעובד נעדר בגלל המחלה.
שירות מילואים. ראו בסעיף הבא.
פוטרתי בגלל מילואים. מה אומר החוק?
סעיף 41א(א1) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט-1949, קובע שבעל מפעל לא יפטר עובד “בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו”, ו“אם פיטרו, בטלים הפיטורים”.
סעיף 41א(ב) מוסיף הגנה בזמן: אסור לפטר עובד בתקופת שירות המילואים אלא בהיתר של ועדת תעסוקה. כששירות המילואים עולה על יומיים רצופים, ההגנה נמשכת גם שלושים ימים אחרי תום השירות, ואסור גם לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה בלי היתר. הוועדה נותנת היתר רק אם המעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בשל שירות המילואים. ועדת תעסוקה היא ועדה שממנה שר הביטחון לפי החוק. היושב ראש שלה כשיר לכהן כשופט בית משפט השלום, והיא דנה בטענות של מי שזכויותיו לפי החוק הופרו.
מי שחושב שהזכויות שלו הופרו יכול לפנות לוועדת התעסוקה, “תוך זמן המתקבל על הדעת”. לפי סעיף 21 לחוק, הוועדה יכולה, בהסכמת העובד, להורות על החזרה לעבודה, או לצוות על פיצוי. החוק קובע לוועדה נוסחה לפיצוי למי שפוטר בניגוד לסעיף 41א: חמש פעמים השכר החודשי, או חמש פעמים השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי, לפי הגבוה. הוועדה רשאית לקבוע סכום אחר מטעמים מיוחדים. כשהיא נותנת צו שכולל גם החזרה לעבודה, הפיצוי נקבע לפי הנזק בפועל. בימים אלה יש בחוק גם הוראות שעה, בעיקר לגבי בני זוג של משרתי מילואים, ולכן כדאי לבדוק את הנוסח העדכני.
מי צריך להוכיח שהפיטורים היו שלא כדין?
בתביעה על הפליה יש חלוקת נטלים. לפי סעיף 9(א)(2) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, בעניין פיטורים נטל ההוכחה עובר אל המעסיק, כדי שיוכיח שפעל שלא בניגוד לחוק, “אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו”. כלומר, העובד צריך קודם להראות שלא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטורים, ורק אז המעסיק נדרש להוכיח שלא הפלה.
בית הדין הארצי ציטט הלכה קודמת שמתארת את ההסדר בשני שלבים. בשלב הראשון נבדק אם העובד הוכיח שלא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו. בשלב השני, אם הנטל עבר אל המעסיק, עליו לסתור את טענות העובד ולהוכיח שפעל שלא בניגוד לחוק. גם בשלב הזה, כתב בית הדין, עליו להיזהר מלהחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת המעסיק.
בפסק הדין שצוטט למעלה העובד לא הצליח להוכיח שהטענות נגדו חסרות בסיס, והערעור נדחה. לכן כדאי לאסוף ראיות כבר בהתחלה: הערכות עבודה, מיילים והודעות לפני האירוע ואחריו, תלושי שכר, ורשימה של מי אמר מה ומתי. אם נאמרו דברים בעל פה, רשמו מיד תאריך, מקום ונוכחים.
מה ההבדל בין פיטורים שלא כדין לפיטורים בלי שימוע?
שימוע הוא שלב בהליך. השאלה אם הסיבה עצמה הייתה מותרת היא שאלה נפרדת. אפשר שנערך שימוע תקין והסיבה אסורה, ואפשר שהסיבה לגיטימית אבל ההליך פגום. על חובת השימוע, על הזימון ועל מה לעשות לפני השימוע כתבנו בדף “שימוע לפני פיטורים”.
מה אפשר לקבל אם הפיטורים היו שלא כדין?
התרופות תלויות בסיבה שבגללה הפיטורים פסולים. בהפליה לפי חוק שוויון ההזדמנויות, בית הדין יכול לפסוק פיצוי גם בלי נזק כספי. במקרים אחרים הסעד נבחן לפי הנסיבות.
בתביעה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, לפי סעיף 10(א), לבית הדין לעבודה יש סמכות לפסוק פיצויים “אף אם לא נגרם נזק של ממון”, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין. כלומר, אפשר לקבל פיצוי גם על הפגיעה עצמה ולא רק על שכר שאבד. אין סכום קבוע, וכל מקרה נבחן לגופו.
גם בהליך מול ועדת תעסוקה, בצו שמשלב החזרה לעבודה ופיצוי, החוק מונה במפורש מה הוועדה שוקלת בהערכת הנזק: הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים, “פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של התובע ועגמת הנפש שנגרמה לו”. זו דוגמה לכך שפיצוי על עוגמת נפש הוא רכיב שהחוק מכיר בו, אבל גם אז הסכום נקבע לפי הנסיבות.
בית הדין יכול גם לתת צו מניעה או צו עשה (הוראה של בית הדין למעסיק לעשות משהו, למשל להחזיר עובד), “אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת”. בבואו להוציא צו כזה הוא מביא בחשבון, בין היתר, את ההשפעה על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע. מכאן שהחזרה לעבודה היא אפשרות שהחוק מכיר בה, אבל היא לא מובטחת, והיא נבחנת לפי הנסיבות.
זכויות שמגיעות בכל פיטורים, כמו פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, מוסברות בדף הראשי של דיני עבודה ולא כאן.
כמה זמן יש להגיש תביעה?
לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958, תקופת ההתיישנות של תביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים. אבל אין סיבה לחכות. ראיות הולכות לאיבוד, עדים שוכחים, ובתביעה לוועדת תעסוקה בעניין מילואים החוק מדבר על פנייה “תוך זמן המתקבל על הדעת”. מי שמתכוון לתבוע כדאי שיתייעץ בהקדם.
מה כדאי לעשות בימים הראשונים?
בקשו בכתב את הסיבה לפיטורים, ושמרו את התשובה. שמרו עותקים של הודעות, מיילים והערכות עבודה לפני שהגישה למחשב או לטלפון של העבודה נחסמת. רשמו ציר זמן: מתי הופיעה הבעיה לראשונה, מה קדם לה, ומתי נאמר לכם שמפטרים אתכם. אם מציעים לכם לחתום על מסמך סיום, כדאי לקרוא אותו עד הסוף, לבקש עותק, ולא למהר לחתום. אפשר להתייעץ לפני.
פוטרתם ואתם חושבים שזה היה שלא כדין? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: התקשרו ל-054-9898857 ונבדוק יחד את המסמכים ואת רצף האירועים.
מידע נוסף
- דיני עבודה
- שימוע לפני פיטורים
- פיצויי פיטורים
- מחשבון פיצויי פיטורים
- הלנת שכר
- התפטרות בדין מפוטר
- הודעה מוקדמת
- פדיון ימי חופשה
- דמי הבראה
- דמי מחלה
- שעות נוספות
- פיטורי עובדת בהריון
- פיטורים אחרי לידה
- התעמרות בעבודה
- הטרדה מינית בעבודה
- אפליה בעבודה
- הודעה על תנאי העסקה
- הפרשות לפנסיה
- תלוש שכר
- החזר הוצאות נסיעה
- התיישנות תביעה בדיני עבודה
- עבודה בשבת
- הפסקה בעבודה
- גמר חשבון
- שכר מינימום
- עובד קבלן