מעסיק חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד תלוש שכר בכתב, לא יאוחר מ“היום הקובע”, שהוא היום התשיעי שאחרי המועד לתשלום השכר (סעיף 24 וסעיף 1 לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958). התלוש צריך לכלול את הפרטים שבתוספת לחוק. מעסיק שלא מסר תלוש, או מסר תלוש חסר, ביודעין, חשוף לפיצוי לעובד שאינו תלוי בנזק (סעיף 26א(ב)). המידע כאן כללי, ומבוסס על נוסח החוק.
מתי צריך לקבל תלוש שכר?
שכר חודשי משולם עם תום החודש שבעדו הוא משתלם (סעיף 9). התלוש צריך להגיע עד היום התשיעי שאחרי אותו מועד (סעיפים 1 ו-24(ג)). דוגמה: נניח ששכר אוקטובר משולם ב-31 באוקטובר. היום הקובע הוא התשיעי בנובמבר, וזה המועד האחרון למסירת תלוש אוקטובר.
לעובדים בשכר שעתי, יומי, שבועי או לפי תוצרת יש מועדי תשלום אחרים (סעיפים 10 ו-11), ובהם גם המועד לתלוש. על המועדים ועל מה קורה כשהשכר מאחר כתבנו בדף “הלנת שכר”. יש גם חריג: החובה למסור תלוש לא חלה על יחיד שמעסיק עובד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, זולת אם השר קבע אחרת (סעיף 24(ד)).
מה חייב להופיע בתלוש שכר?
התוספת לחוק מפרטת תשעה פרטים. בלשון פשוטה:
- העובד והמעסיק: שם פרטי ומשפחה ומספר זהות של העובד; שם המעסיק, מספר הזיהוי או התאגיד שלו וכתובת מקום העבודה.
- ותק: תאריך תחילת ההעסקה והוותק המצטבר.
- היקף משרה: לעובד במשכורת, היקף המשרה; לעובד בשכר, הבסיס שלפיו משולם השכר.
- תקופת התשלום: התקופה הקלנדרית, ימי ושעות העבודה, ימי העבודה בפועל, שעות העבודה בפועל, ימי החופשה ויתרתם, וימי המחלה ויתרתם.
- השכר ששולם: ערך שעת עבודה רגילה, השכר הרגיל, ותשלומים אחרים כמו גמול שעות נוספות, דמי הבראה, דמי חופשה ודמי מחלה, מפורטים לפי סוג, יחידות וסכום; סך השכר החייב במס הכנסה ובביטוח לאומי, וסכומיהם המצטברים בשנת המס.
- ניכויים: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, קופת גמל לפי הקופה והסכום, כל ניכוי אחר לפי סוגו וסכומו, וסך הכול.
- תשלומי המעסיק לתנאים סוציאליים שאינם משולמים ישירות לעובד, כולל הפרשות המעסיק לקופת גמל.
- פרטי הפירעון: סכום ברוטו, סכום נטו, ודרך תשלום השכר.
- שכר מינימום לחודש ולשעה, המעודכן לתקופת התשלום; ולעובד מתחת לגיל 18, שכר המינימום לפי גילו.
על ההפרשות לפנסיה, שחייבות להופיע בתלוש, כתבנו בדף “הפרשות לפנסיה”.
מה מותר לנכות מהשכר בתלוש?
החוק סוגר את הרשימה. סעיף 25(א) קובע ש“לא ינוכו משכר עבודה אלא” סכומים שהחוק מנה, ובהם:
- סכום שחובה או מותר לנכות על פי חיקוק, כמו מס הכנסה וביטוח לאומי;
- תרומות שהעובד הסכים בכתב שינוכו;
- דמי חבר בארגון עובדים, בתנאים שנקבעו;
- תשלומים שוטפים לקופות גמל, וניכוי כזה לקופה שרק העובד חייב לשלם לה לא יבוצע אם העובד הודיע בכתב על התנגדותו;
- חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, אבל לא יותר מרבע משכר העבודה על חשבון חוב כזה;
- מקדמות על חשבון השכר, עד שכר שלושה חודשים.
כשהעובד מפסיק לעבוד, המעסיק רשאי לנכות משכרו האחרון יתרה של חוב שהעובד חייב לו (סעיף 25(ב)). סכום שנוכה צריך להיות מועבר ליעדו בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים את השכר שממנו נוכה כמולן, אלא אם חיקוק אחר קובע דרך אחרת (סעיף 25א). ניכוי שלא לפי סעיף 25 הוא עבירה (סעיף 25ב(ב)). אם ראיתם בתלוש ניכוי שלא ביקשתם ולא הסכמתם לו בכתב, כדאי לבדוק אותו.
תלוש שכר חסר: מה אפשר לתבוע?
לבית הדין לעבודה יש סמכות ייחודית לדון בהפרת החוק, והוא רשאי לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, נוסף על כל סעד אחר (סעיף 26א(א)).
בנוסף יש פיצוי ייעודי שאינו תלוי בנזק. אם המעסיק לא מסר תלוש עד היום הקובע, או מסר תלוש שחסרים בו פרטי שכר, ביודעין, בית הדין רשאי לפסוק פיצוי בשל כל תלוש שלגביו פעל כך (סעיף 26א(ב)(1)). הסכום לא יעלה על 5,000 ש״ח לתלוש, אלא אם בית הדין מצא מטעמים מיוחדים לפסוק סכום אחר. הסכום מתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי מדד המחירים לצרכן, ולכן הסכום היום שונה מהנקוב בחוק. את הסכום המעודכן אפשר לבדוק לפני תביעה.
החוק מקל על ההוכחה. אם ההפרה בוצעה בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים, חזקה שהמעסיק עשה זאת ביודעין, אלא אם הוכיח אחרת (סעיף 26א(ב)(2)). דוגמה: נניח שלא נמסר לכם תלוש באוקטובר, בדצמבר ובמרץ שאחריהם. שניים מהחודשים האלה בתוך 24 חודשים, ולכן קיימת חזקה שהמעסיק ידע. זו דוגמה להסבר ולא הערכה של מקרה מסוים. פיצוי לפי הסעיף הזה לא נפסק בתובענה ייצוגית (סעיף 26א(ב)(4)).
מה קורה כשאין תלוש, ויש מחלוקת על שעות ועל זכויות?
שתי הוראות שימושיות בסעיף 26ב. הראשונה נוגעת לשעות העבודה. בתביעה לתשלום שכר, כולל שעות נוספות או עבודה במנוחה השבועית, ששעות העבודה בה שנויות במחלוקת, חובת ההוכחה על המעסיק שהעובד לא עמד לרשות העבודה בשעות האלה, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה שהוא חייב לנהל (סעיף 26ב(א)). לעניין שעות נוספות זה חל עד 15 שעות נוספות בשבוע או 60 בחודש (סעיף 26ב(ב)).
השנייה נוגעת לתלוש עצמו. בתביעה שעילותיה הן אי־תשלום גמול שעות נוספות, עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות, אם המעסיק לא מסר תלוש או מסר תלוש שחסרים בו הרכיבים האלה, חזקה שנקבע לעובד שכר כולל בניגוד לחוק, ורואים את השכר ששולם כשכר רגיל בלבד, אלא אם המעסיק הוכיח אחרת (סעיף 26ב(ג)). לכן תלוש שאינו מפרט שעות נוספות, הבראה או נסיעות עלול לעמוד נגד המעסיק. על דמי נסיעות כתבנו בדף “החזר הוצאות נסיעה”.
איך בודקים תלוש שכר: שבעה דברים
- האם כל פרטי העובד והמעסיק נכונים, ותאריך תחילת העבודה והוותק מדויקים;
- האם מספר הימים והשעות בתלוש תואם את מה שעבדתם, כולל שעות נוספות;
- האם שכר הבסיס, ערך שעה והבראה או נסיעות מופיעים כשורות נפרדות;
- האם הניכויים מפורטים, וכל ניכוי מסוים מוכר לכם ומוסכם בכתב;
- האם מופיעות הפרשות המעסיק לקופת הגמל או לקרן הפנסיה, ואם סכומי ההפרשות תואמים לדפי הקופה;
- האם שכר המינימום המופיע בתלוש מעודכן, והשכר שלכם לא נמוך ממנו;
- האם הברוטו והנטו תואמים את מה שנכנס בפועל לחשבון הבנק.
כדאי לשמור כל תלוש ולצלם אותו, וגם את דפי חשבון הבנק שמראים מתי השכר נכנס. אם חסרים תלושים, בקשו אותם בכתב מהמעסיק ושמרו את הבקשה.
לא קיבלתם תלוש, או שהתלוש שלכם לא מפרט שעות והבראה? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונעבור יחד על התלושים ועל מה אפשר לעשות. על פיצויים בסיום העבודה כתבנו בדף “פיצויי פיטורים”.
מידע נוסף
- דיני עבודה
- שימוע לפני פיטורים
- פיטורים שלא כדין
- פיצויי פיטורים
- מחשבון פיצויי פיטורים
- הלנת שכר
- התפטרות בדין מפוטר
- הודעה מוקדמת
- פדיון ימי חופשה
- דמי הבראה
- דמי מחלה
- שעות נוספות
- פיטורי עובדת בהריון
- פיטורים אחרי לידה
- התעמרות בעבודה
- הטרדה מינית בעבודה
- אפליה בעבודה
- הודעה על תנאי העסקה
- הפרשות לפנסיה
- החזר הוצאות נסיעה
- התיישנות תביעה בדיני עבודה
- עבודה בשבת
- הפסקה בעבודה
- גמר חשבון
- שכר מינימום
- עובד קבלן