המעסיק של עובד קבלן הוא הקבלן, לא המקום שבו העובד נמצא כל יום. אבל בשלושה תחומים, שמירה ואבטחה, ניקיון והסעדה, החוק מטיל חלק מהאחריות גם על מי שהזמין את השירות, וככלל זה קורה כשמתקיימים ארבעה דברים: השירות ניתן בידי ארבעה עובדים לפחות, לפחות שישה חודשים באופן קבוע ורציף, העובד דרש מהקבלן בכתב למלא את החובה, והקבלן לא עשה זאת בתוך 30 ימים מהודעה שנמסרה למזמין השירות (סעיף 25(א) לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב-2011). המידע כללי, ומבוסס על נוסח החוק.
הדף הזה מיועד לעובדים של קבלן, ולמי שמנהל במקום העבודה את ההתקשרות עם הקבלן. הוא מסביר מי נחשב קבלן ומי מזמין שירות, על אילו זכויות החוק מטיל אחריות על מזמין השירות, ומה לעשות כדי שהאחריות הזאת תחול.
מי נחשב קבלן, ומי נחשב מזמין שירות?
החוק מגדיר קבלן כ“מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו”. מזמין שירות הוא “מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית”. כלומר המשרד, בית החולים, הבניין או החברה שבהם העובד מנקה או שומר.
ההגדרה של “שירות” צרה. התוספת הראשונה לחוק מונה שלושה תחומים בלבד: שמירה ואבטחה, ניקיון, והסעדה, אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות. עובד קבלן בתחום אחר, למשל גינון או אחזקה, אינו נכלל בפרק הזה של החוק.
מתי מזמין השירות אחראי לזכויות של עובד קבלן?
סעיף 25(א) קובע שחובה שהקבלן חב בה לעובד תחול גם על מזמין השירות, בעד התקופה שהעובד עבד אצלו, אם מתקיימים כל אלה:
- השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות. אחת היא אם הם עובדי אותו קבלן או קבלנים שונים.
- השירות ניתן במשך שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף.
- העובד דרש מהקבלן בכתב למלא את החובה, ומסר למזמין השירות הודעה בכתב שהוא עשה זאת. או לחלופין: מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה בכתב שיש לו מידע שלפיו הקבלן לא מילא את החובה.
- הקבלן לא מילא את החובה עד תום 30 ימים מיום שההודעה נמסרה.
את הדרישה וההודעה יכול למסור גם ארגון העובדים היציג במקום העבודה או הארגון שהעובד חבר בו, ובאין ארגון כזה, ארגון שעוסק בקידום זכויות עובדים, בהסכמת העובד. ויש כאן פרט שקל לטעות בו: לפי הנוסח, תביעה שהעובד הגיש לבית הדין נגד הקבלן ומזמין השירות, או נגד מזמין השירות, אינה נחשבת דרישה והודעה. מי שמגיש תביעה לפני שמסר את ההודעה הכתובה, לא מילא את התנאי.
על אילו זכויות של עובד קבלן מזמין השירות אחראי, ועל אילו לא?
הרשימה מפורטת, והיא מופיעה בתוספת השלישית ובסעיף 25(ב). בין היתר:
- חופשה שנתית, דמי חופשה ופדיון חופשה (פרטים 1 עד 3 בתוספת השלישית).
- איסור העסקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית בלי היתר, וגמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית (פרטים 4 עד 8).
- איסור ניכוי סכומים מהשכר כשהניכוי נעשה ביוזמת מזמין השירות או לפי הוראותיו, והעברת סכומים שנוכו (פרטים 13 ו-14).
- איסור על “הלנת שכר” (פרט 15), ותשלום שכר מינימום (פרטים 16 ו-17).
- תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה (פרט 18), ובנוסף, לפי סעיף 25(ב), דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, דמי חגים ותוספת יוקר.
ומה שאין ברשימות שקראנו: פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת אינם מופיעים בהן כרכיבים נפרדים. סעיף 25(ב)(3) מאפשר לשר להוסיף עניינים אחרים של צווי הרחבה, ולכן לפני שמוותרים על רכיב, כדאי לבדוק אם הוא נכלל. את הזכאות ל“פיצויי פיטורים” מול הקבלן עצמו הסברנו בדף נפרד.
נניח שעובדת ניקיון לא קיבלה דמי הבראה: איך זה עובד?
נניח שבבניין משרדים עובדים חמישה עובדי ניקיון של קבלן אחד, כבר שמונה חודשים, כל יום. אחת מהן, שמועסקת אצל הקבלן כבר כמה שנים, לא קיבלה דמי הבראה בשנה האחרונה. שני התנאים הראשונים מתקיימים: חמישה עובדים, יותר משישה חודשים. התנאי הבא הוא ההודעה: היא כותבת לקבלן מכתב שבו היא דורשת את דמי ההבראה, ושולחת העתק לבעל הבניין עם הודעה שהמכתב נמסר לקבלן. אם עברו 30 ימים והקבלן לא שילם, החובה לשלם חלה גם על בעל הבניין.
סעיף 25(ג) קובע גם מועד: כשמדובר בתשלום שכר, “היום הקובע” לתשלום בידי מזמין השירות הוא היום התשיעי אחרי תום 30 הימים. כלומר מזמין השירות מקבל תשעה ימים נוספים לשלם, מעבר ל-30 הימים של הקבלן.
מה להכין לפני שמוסרים הודעה?
- הסכם העסקה או הודעה על תנאי העסקה, ותלושי השכר של התקופה.
- רישום של מתי התחילה העבודה במקום, כדי להוכיח שישה חודשים רצופים.
- מספר העובדים שנותנים את אותו שירות במקום, ושמות הקבלנים שלהם.
- מכתב דרישה לקבלן, בכתב, עם פירוט הרכיב החסר ומועד. כדאי לשמור הוכחת משלוח.
- העתק של המכתב ושל ההודעה למזמין השירות, גם הוא עם הוכחת משלוח.
הנוסח מדבר על “השירות”, ולכן כדאי לבדוק, אם יש במקום עובדים בכמה תחומים, אם ארבעת העובדים נספרים בכל תחום בנפרד.
מתי אין צורך בארבעה עובדים ובשישה חודשים?
סעיף 28 קובע שלושה מקרים שבהם מזמין השירות אחראי גם בלי התנאים האלה, ובלי ההגנות שבסעיף 27. הראשון: בחוזה או בהצעה של הקבלן לא פורטו בכתב רכיבי השכר, עלות השכר המינימלית והתחייבות של מזמין השירות לשלם לא פחות ממנה. השני: עלות השכר המינימלית שבחוזה נמוכה מערך שעת עבודה שקבע השר. השלישי: מזמין השירות משלם בפועל לקבלן פחות מאותו ערך. את הסכום המעודכן קבע השר בתקנות, והוא אינו מופיע כאן כי הוא מתעדכן.
וסעיף 26 מוסיף חובה: מזמין שירות צריך לקבוע במקום העבודה דרך יעילה למסירת הודעה על פגיעה בזכויות עובדי הקבלן, ולהודיע עליה להם. אם לא עשה זאת, הוא אחראי גם בלי שמתקיים התנאי של ההודעה והמתנה של 30 יום.
ומה יכול מזמין השירות לטעון להגנתו?
לפי סעיף 27, מזמין שירות פטור אם הוכיח אחד משלושה דברים: הפרת החובה תוקנה במלואה; הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות של בודק שכר מוסמך, ועם גילוי הפרה עשה כל שביכולתו לתקנה, ואם לא תוקנה בזמן סביר ביטל את החוזה בתום לב; או שהסתמך בתום לב על בדיקה כזאת שנערכה סמוך לפני ההפרה ולפיה הקבלן קיים את החובה. כלומר ההגנה אינה אוטומטית, והנטל להוכיח אותה על מזמין השירות.
עובד קבלן בגוף ציבורי: יש חוק נפרד לשמירה וניקיון
גוף ציבורי שמתקשר עם קבלן שירות בשמירה או בניקיון חייב לכלול בהסכם הוראה שלפיה הקבלן יחיל על עובדיו תנאי עבודה שלא יפחתו מ“תנאי העבודה המוסכמים” (חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע״ג-2013, סעיפים 2 ו-4). הרכיבים הם שכר, מענק מצוינות, הפרשות לקופת גמל, קרן השתלמות, דמי הבראה, סבסוד ארוחות, שי לחגים ומענק חד פעמי. הסכומים נקבעו בצו של שר האוצר, ולכן לא מופיעים כאן.
קבלן שירות או קבלן כוח אדם: מה ההבדל?
קבלן שירות נותן שירות שלם אצל הלקוח, כמו ניקיון. קבלן כוח אדם משכיר את העובד עצמו כדי שיעבוד אצל המעסיק בפועל. לקבלן כוח אדם יש חוק משלו, והוא קובע, ככלל, שעובד כזה לא יועסק אצל אותו מעסיק בפועל יותר מתשעה חודשים רצופים, ואחרי התקופה הזאת הוא נחשב עובד של המעסיק בפועל. השר רשאי, במקרים חריגים, להתיר העסקה ארוכה יותר, עד חמישה עשר חודשים בסך הכול, ויש חריגים נוספים, למשל לעובדי מחשוב (חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו-1996, סעיפים 12א ו-13א). סעיף 13 קובע, ככלל, שתנאי העבודה של העובדים במקום יחולו גם על עובדי קבלן כוח האדם שעובדים שם. כדאי לברר לפני הכול באיזה מסלול אתם נמצאים.
איפה תובעים, ומה עם ההתיישנות?
לבית הדין האזורי לעבודה יש סמכות ייחודית לדון בתביעה של עובד נגד מזמין שירות לפי הפרק הזה (סעיף 29). לעניין ההתיישנות, סעיף 30 קובע שהיום שבו הקבלן הפר את חובתו הוא היום שבו נולדה עילת התביעה גם נגד מזמין השירות. כלומר השעון לא מתחיל מהיום שבו שלחתם הודעה, אלא מיום ההפרה של הקבלן.
אתם עובדי קבלן, או מנהלים התקשרות עם קבלן, ורוצים להבין איפה אתם עומדים? שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: אפשר להתקשר ל-054-9898857, ונעבור יחד על ההסכם, התלושים והתנאים.
מידע נוסף
- דיני עבודה
- שימוע לפני פיטורים
- פיטורים שלא כדין
- פיצויי פיטורים
- מחשבון פיצויי פיטורים
- הלנת שכר
- התפטרות בדין מפוטר
- הודעה מוקדמת
- פדיון ימי חופשה
- דמי הבראה
- דמי מחלה
- שעות נוספות
- פיטורי עובדת בהריון
- פיטורים אחרי לידה
- התעמרות בעבודה
- הטרדה מינית בעבודה
- אפליה בעבודה
- הודעה על תנאי העסקה
- הפרשות לפנסיה
- תלוש שכר
- החזר הוצאות נסיעה
- התיישנות תביעה בדיני עבודה
- עבודה בשבת
- הפסקה בעבודה
- גמר חשבון
- שכר מינימום